בני יששכר, שבתות ג׳:ט׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 3:9
א׳שם ברכו ביציאה. ר' לוי משם ר' יוסי בר' חנינא כל יום שיש בו חסרון כתיב בו ברכ"ה ואינו חסר כלום. בחמישי נבראו עופות ודגים ובני אדם שוחטים עופו' ואוכלים וצדים דגים ואוכלים. וכתיב בו ברכ"ה ואינו חסר כלום. בששי נברא אדם בהמה. ובני אדם שוחטים בהמה ואוכלים ובני אדם מתים וכתיב בו ברכ"ה ואינו חסר כלום בז' מאי אית לך למימר. ר' לוי בשם ר"ח ב"ח אמר מפני היציאה ע"כ: רצ"ל היות יום השב"ת הוצאתו מרובה במעדנים ומטעמים ואינו יום מלאכ' להרויח: ואעפ"כ האדם אינו חסר עי"ז כי שורה בו הברכ"ה ובמקום ששורה בו הברכ"ה החסרון מתמלא. תראה מאסוך שמן דאלישע. ומכד הקמח דאליהו: כיון ששרתה בהם הברכ"ה כל מה שהחסירו מהם הי' מתמלא. ולמד לפירוש הזה מן הפסוק ויכל אלקים וכו' וישבות וכו' ויברך אלקים וכו' דהנה כל הנבראים הם הווים שנתהוו מחדש בגזירתו ית"ש וכל הווה נפסד והנה כל ששת י"ב נתהוו משא"כ אחר ששת י"ב. ויכל אלהים וכו' הנה כלתה ההוי' ומתחיל החסרון שהוא ההפסד (כענין שדרשו בפסוק כי הולך אדם אל בית עולמו תיכף כשיוצא לאויר העולם. הנה קשור בו החסרון והולך בכל יום וכו') ע"כ ויברך אלקים את יום השביעי שיושלם בו החסרון היינו החסרונות שנחסרי' ביום הזה יום היציאה נשלמים בו ע"י הברכה שאינה מקבלת החסרון: ולפי"ז יש לפרש ויקד"ש אותו. דהנה הא תינח מי שיש לו משלו אל ידאג שיהיו נכסיו חסרים מחמת הוצאת השב"ת כי הברכ"ה משלמת משא"כ מי שאין לו משלו לזה אמר ויקד"ש אותו יתפרש קד"ש מלשון הזמנה כמו התקדש"ו למחר ואכלתם וכמו ויקדש את ישי וכו'. היינו כביכול השי"ת כבר הזמין לכ"א מישראל הוצאה שב"ת מבראשית ע"כ נכון יהיה לבו בטוח ויכול על האמנה הלזו ללות כשמארז"ל שאמר הקב"ה לוו עלי ואני פורע:
1