בני יששכר, שבתות ה׳:ג׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 5:3
א׳ויש לפרש עוד אמרם ז"ל. אפילו הלכות עירובי חצרות הי' אברהם יודע. הוא עפ"י כוונת מרן האריז"ל. נצ"ח והו"ד הם הנקראי' בני החצרי"ם. והנה נצ"ח הוא רחמי'. חס"ד (בגימ') ע"ב הו"ד דין גבור"ה בגימ' רי"ו. ותכוין לכוללם ביסו"ד שהוא קו האמצעי הכוללם בסוד ע"ב רי"ו (חס"ד גבור"ה) וזהו עיר"וב ע"ב רי"ו עכ"ל מרן. והנה החיבור והקישור הנעשה ביסו"ד נק' בשם ידיע"ה מלשון ויד"ע אדם וכו'. כי היסוד עול' עד הדעת ואין וכו' אלא לדעת. וזה שאמרו הלכות עירובי חצרו"ת היה אברה' יוד"ע לחבר חס"ד וגבור"ה להמתיק הגבורות בהחסדים. ונפק' לן מן וישמור משמרת"י דהנה תתבונן בדברי חז"ל בשעת קריעת ים סוף. הי' ישראל נתונים בדין דהשר של מצרים הי' מקטרג. מה נשתנו אלו מאלו. הללו וכו' הללו וכו'. והש"י ברוב רחמיו גילה השם הנכבד של ויס"ע ויב"א וי"ט. שמצורף בצירופיו ע"ב תיבין (חס"ד) רי"ו אתוון (גבורה) ונמתקו הגבורות ע"כ הי' זה באשמורת הבוקר. זמן חיבור מדת לילה (דין) עם מד' יום (חס"ד) ע"כ כתיב שם ויהי באשמור' הבוקר וישקף וכו'. והנה אברה' אבינו הי' יוד"ע סוד עירובי חצרות לחבר חס"ד גבור"ה סוד עירו"ב. והוא הדבר הנעשה במשמר השלישי אשמורת הבוק' (אש' מספרת עם בעלה). וזהו דכתיב בי' וישמור משמרת"י. הבן הדבר:
1