בני יששכר, שבתות ט׳:ט׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 9:9
א׳אמרו בת"ז לא תבערו אש וכו' ביום השבת היינו שלא לכעו"ס דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם והנה מקשים הלא הכעס אסור גם בימי החול ומאי אולמי' דשבת בזה. ונ"ל הקטן בזה דהנה בחול בלא זה הגיהנם דולק אבל בשבת נכבה אש הגיהנם וההוא גברא קא מדליקו ומעורר ח"ו עונשי גיהנם גם בשבת ועוד דהוה כאלו מדליק אש בשבת שהוא אב מלאכה:
1
ב׳והרב החיד"א בכסא דוד דף י' ע"א כתב בשם קנה חכמה. דהנה השומר שבת אפילו עע"ז מוחלין לו. דהטעם הוא דבאותן האיברים שהאדם פגמן בעבירה מחויב לתקנן ע"י המצות והנה עע"ז כופר בכל התורה ופוגם בכל האיברין. וח"ו אין תקנה רק בעשיית כל המצות וזה קשה מאוד אבל מצות שבת שקל ככל התורה א"כ השומר שבת אפילו עע"ז מוחלין לנו והנה עבירה מכבה מצוה אבל מצות שבת אין מכבה אותה דהוה כשמר כל התורה אבל כל הכועס כאלו עע"ז א"כ כעס בשבת מכבה מצות השבת חלילה ע"כ באת אזהרה בפרטיית על האיסור כעס בשבת עכ"ד ובזה יש לבאר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת היינו השבת הוא כלל התשובה (וז"ש בכל מושבותיכם) דשמירת השבת הוא כאלו קיים המצות בכל האיברים שעשה בהם העבירו'. אבל כשמעביר אש הכעס ח"ו מכבה הכל ולא מהני סגולת השבת נ"ל:
2