בני יששכר, סיוון ב׳:א׳Bnei Yissaschar, Sivan 2:1
א׳בו ידובר מן הימים שמן ר"ח סיון עד יום מתן תורה ויתפרשו הפסוקים שנאמרו באותן הימי' בזמן מתן תורתינו בפירושי' שונים כיד י"י הטובה עלינו ונקרא המאמר ימי הגבלה:
ומשה עלה אל האלקים. ויקרא אליו וכו' כה תאמר וכו' ותגד לב"י אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרי' ואשא אתכם וכו' ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל ב"י הנה הקושיא מפורסמת א' ומשה עלה וכו' ויקרא אליו וכו' למה עלה קודם שקראוהו. ב' להיכן עלה. אם הכוונה אל ההר הרי נאמר ויקרא אליו י"י מן ההר. משמע שהוא לא הי' בהר. ג' התחיל כה תאמר וכו' ותגד וכו' ואח"כ סיים אלה הדברים אשר תדבר וכו' הא תו למה לי הרי התחיל כ"ה תאמר וכו'. והנה רש"י ז"ל ג"כ רצונו לתרץ זה ופירש אלה הדברים וכו' לא פחות ולא יותר (והוא במדרשי חז"ל) אבל הוא לפלא וכי ס"ד על משה רבינ"ו נאמן ביתו שישנה איזה דבר מכל דברי הש"י והש"י מתפאר בו בכל ביתי נאמן הוא. ונ"ל לבאר הדברים דהנה מי ששולח את אחד לומר לחבירו. הנה עשית"י לך טיבה גדולה כזאת וכזאת בכן גם אתה תעשה כזאת וכזאת. הנה השליח אם ירצה לדבר בו בלשון שאמר המשלח הנה יצטרך להוסיף הקדמה ולומר כה אמר פלוני אני עשית"י לך טובה וכו' כי א"א להשליח להתחיל בו בלשון שאמר המשלח אני עשית"י לך וכו' דהנה יראה מלשון הזה שהשליח עשה. ע"כ יצטרך להוסיף ולומר כה אמר פלוני או אם ירצה שלא להוסיף הנה יצטרך לפחות דהיינו המשלח מדבר בעדו ואומר אני עשיתי והוא יצטרך לומר פלוני עש"ה לך טובה: בכן תעשה וכו' כ"ה הדבר בכל הנביאים אשר נשלחו מאת הש"י לישראל הנה הנביא כשהיה מדבר בו בלשון שאמר הש"י מדבר בעדו היה צריך להוסיף קודם לומר כה אמר י"י ובאם לאו יהיה צריך לפחות היינו לעשות מנוכח נסתר הבן. והנה משה אדונינו כאשר נשלח בדבר השליחות הלז לישראל לומר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא וכו' הנה הי' מצטרך. או להוסיף ולהקדים מקודם לומר כה אמר י"י או הי' מצטרך לפחות ולומר אתם ראיתם אשר עש"ה למצרים ונשא אתכם וכו' ובאמת אין הדבר כן אצל מש"ה רבינ"ו שגבה מעלתו ממעלת כל הנביאים שהית' השכינ"ה מדברת מתוך גרונו. והנה דיבורו הי' דיבור השכינה ממש לא כמו השליח ע"כ לא הוצרך להוסיף ולומר כה אמר י"י וגם לא הוצרך לפחות לומר לשון נסתר. ולפי"ז יתפרשו הדברים ומש"ה עלה אל האלקי"ם (רצ"ל שנתעל' במדריג' גדולה להיות דבריו דברי אלקים ממש. אז) ויקרא אליו וכו' כ"ה תאמר לב"י ותגד וכו' (ידוע מהזהר השכינ"ה נק' כ"ה בענין שדרשו שם שוב אל בלק וכ"ה תדב"ר השכינ' תדבר ולפי"ז ה"ז נדרש גם בכאן הקדים לו הש"י כה תאמר וכו' ותגד וכו' רצ"ל השכינ"ה תדבר מתוך גרונך ואין נביאתך כנבואת שאר הנביאים בדרך שליחות רק דברי אלקים ממש ותאמר אתם ראיתם אשר עשית"י וכו' ואשא וכו' אלה הדברים אשר תדבר וכו' היינו כפירש"י ז"ל לא פחות ולא יותר היינו שלא תצטרך להוסיף ולומר כה אמר י"י וגם לא לפחות ולעשות מן עשיתי עשה וכיוצא בו דבורך דברי אלקים חיים ממש וג"כ נרמז בזה אלה הדברים אשר תדבר וכו' רצ"ל אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל אינו במדריגת נבואה רק תורה ממש כי הוא דברי אלקים חיים ממש. הבן הדברים ויונעם לחיכך:
ומשה עלה אל האלקים. ויקרא אליו וכו' כה תאמר וכו' ותגד לב"י אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרי' ואשא אתכם וכו' ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל ב"י הנה הקושיא מפורסמת א' ומשה עלה וכו' ויקרא אליו וכו' למה עלה קודם שקראוהו. ב' להיכן עלה. אם הכוונה אל ההר הרי נאמר ויקרא אליו י"י מן ההר. משמע שהוא לא הי' בהר. ג' התחיל כה תאמר וכו' ותגד וכו' ואח"כ סיים אלה הדברים אשר תדבר וכו' הא תו למה לי הרי התחיל כ"ה תאמר וכו'. והנה רש"י ז"ל ג"כ רצונו לתרץ זה ופירש אלה הדברים וכו' לא פחות ולא יותר (והוא במדרשי חז"ל) אבל הוא לפלא וכי ס"ד על משה רבינ"ו נאמן ביתו שישנה איזה דבר מכל דברי הש"י והש"י מתפאר בו בכל ביתי נאמן הוא. ונ"ל לבאר הדברים דהנה מי ששולח את אחד לומר לחבירו. הנה עשית"י לך טיבה גדולה כזאת וכזאת בכן גם אתה תעשה כזאת וכזאת. הנה השליח אם ירצה לדבר בו בלשון שאמר המשלח הנה יצטרך להוסיף הקדמה ולומר כה אמר פלוני אני עשית"י לך טובה וכו' כי א"א להשליח להתחיל בו בלשון שאמר המשלח אני עשית"י לך וכו' דהנה יראה מלשון הזה שהשליח עשה. ע"כ יצטרך להוסיף ולומר כה אמר פלוני או אם ירצה שלא להוסיף הנה יצטרך לפחות דהיינו המשלח מדבר בעדו ואומר אני עשיתי והוא יצטרך לומר פלוני עש"ה לך טובה: בכן תעשה וכו' כ"ה הדבר בכל הנביאים אשר נשלחו מאת הש"י לישראל הנה הנביא כשהיה מדבר בו בלשון שאמר הש"י מדבר בעדו היה צריך להוסיף קודם לומר כה אמר י"י ובאם לאו יהיה צריך לפחות היינו לעשות מנוכח נסתר הבן. והנה משה אדונינו כאשר נשלח בדבר השליחות הלז לישראל לומר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא וכו' הנה הי' מצטרך. או להוסיף ולהקדים מקודם לומר כה אמר י"י או הי' מצטרך לפחות ולומר אתם ראיתם אשר עש"ה למצרים ונשא אתכם וכו' ובאמת אין הדבר כן אצל מש"ה רבינ"ו שגבה מעלתו ממעלת כל הנביאים שהית' השכינ"ה מדברת מתוך גרונו. והנה דיבורו הי' דיבור השכינה ממש לא כמו השליח ע"כ לא הוצרך להוסיף ולומר כה אמר י"י וגם לא הוצרך לפחות לומר לשון נסתר. ולפי"ז יתפרשו הדברים ומש"ה עלה אל האלקי"ם (רצ"ל שנתעל' במדריג' גדולה להיות דבריו דברי אלקים ממש. אז) ויקרא אליו וכו' כ"ה תאמר לב"י ותגד וכו' (ידוע מהזהר השכינ"ה נק' כ"ה בענין שדרשו שם שוב אל בלק וכ"ה תדב"ר השכינ' תדבר ולפי"ז ה"ז נדרש גם בכאן הקדים לו הש"י כה תאמר וכו' ותגד וכו' רצ"ל השכינ"ה תדבר מתוך גרונך ואין נביאתך כנבואת שאר הנביאים בדרך שליחות רק דברי אלקים ממש ותאמר אתם ראיתם אשר עשית"י וכו' ואשא וכו' אלה הדברים אשר תדבר וכו' היינו כפירש"י ז"ל לא פחות ולא יותר היינו שלא תצטרך להוסיף ולומר כה אמר י"י וגם לא לפחות ולעשות מן עשיתי עשה וכיוצא בו דבורך דברי אלקים חיים ממש וג"כ נרמז בזה אלה הדברים אשר תדבר וכו' רצ"ל אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל אינו במדריגת נבואה רק תורה ממש כי הוא דברי אלקים חיים ממש. הבן הדברים ויונעם לחיכך:
1
