בני יששכר, סיוון ה׳:ב׳Bnei Yissaschar, Sivan 5:2
א׳עוד אפרש לך תורת הוי' תמימה וכו' עפ"י אשר חכמי' הגידו בפסוק אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו. אמר הקב"ה הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו. שהמאיר שבה היה מחזירן למוטב. והנה שפטו זה הדרוש. דהוקשה להם. מה שאמר הנביא מפי הש"י אותי עזבו. דהוא הרעה הגדולה שבכל הרעות. ואח"כ אמר ואת תורתי לא שמרו. דלכאורה הוא קל מהקודם. ע"כ אמרו שבאמת זאת רעה גדולה מהמוקדם כי הלואי אותי עזבו וכו'. אבל הוא לפלא. איך נאמר שיותר טוב ח"ו לעזוב את הש"י ולשמור התורה והנה נראה לפרש דבריהם עפ"י הנאמר בפסוק אתה הראת לדעת כי הוי' הוא וגו' והנה תיבת לדעת היא מיותר. כי ידיע' נופל על דבר הנודע מבלי ראיה. רק נודע הדבר ע"י הודעה מאחרים וכיוצא משא"כ כשרואה הדבר הנה נראה לעינים. ואיך צורך להודע' והול"ל אתה הראת כי י"י וכו'. אך תשכיל ותדע דמי שעמדו רגלי אבותיו על הר סיני ובתורת י"י חפצו. אפילו בפשטי התורה בהויות דאביי ורבא. אין מן הצורך לו לעסוק בחקירות לעמוד על המחקר במציאות המופת באמונת מציאת הש"י ויחודו וכל העיקרי' כי ע"י התורה נתאמת הדבר בלב הוגי' מבלי ספק. וזה שכתב החסיד מהר"י יעב"ץ. שעיניו ראו בשבת גזירת שמד. אותן החוקרים אשר עמדו על האמונה במחקר המירו כבודם בלא יועיל ביום זעם ואותן אשר הספיק להם אמונת התורה אפי' הנשים וקלי הדעת קדשו שם הנכבד והנורא. והנה לכאורה מהראוי שיהיה הדבר בהיפך כי הדבר שהישג עפ"י השכל הוה כאילו נראה לעין. אך הוא כמ"ש כ"פ האמונה הבאה לאדם מצד חקירתו ושכל האדם יש לו סוף. ע"כ גם לאמונתו יש סוף כשיכריחנו איזה מכריח וכיוצא. משא"כ האמונה מצד הא"ס ב"ה אין להאמונה זו סוף. והנה האמונה הזאת באה לנו מירושת אבותינו וממעמד הנכבד. אשר הש"י הסתיר ניצוצי אורה בהתורה הקדושה. היא היא הנאצלת ממנו מאור מעטה לבושו והנה השכל המתבונן בתורה. הנה שם היא המלך הכבוד ואפילו בפשטי התורה בהלכותי' שור בור מבעה הבער. הנה שם המלך מסתתר בלבושיו. ויקבע האמונה בלב איש הישראלי כיתד בל תמוט עולם ועד. והנה לפי"ז היא הנאמר בפסוק תורת הו"י' תמימה. כל התורה הוא הוי' הש"י. משיבת נפש תשיב כל נפשות ישראל העוסקים בה לאמונת הש"י מבלי ספק עדות י"י נאמנה. אמונתה הוא עדות להו"י מחכימת פתי. הוא הפתי אשר יאמין מבלי מחקר כי פתי יאמין לכל דבר וזהו הנאמר אתה הראת. היינו כל מה שהראת בהר במעמד הנכבד הוא. לדעת כל ימי עולם. כי הו"י' הוא וכו'. כי ע"י הראי' הזאת תדעו כל ימי עולם האמונה האמיתיית מבלי מחקר וזהו הלואי אותי עזבו שלא היו מתעסקים במחקר לדעת אותי לעמוד על המחקר מציאתו ויחודו ותורתו שמרו שאז המאור שבה הי' מחזירין למוטב כי המאור שבתורה ה"ה דבר אלקינו ניצוצי אורה מיוצר בראשית והוה כאלו עין בעין נראה י"י אלקינו כי באמת בעסוק האדם בתורה. נועם י"י אלקינו עלינו הספיק מניצוצי אירותיו בתוך אותיות התורה כי חיות הנה מניצוצי אורה מחייה חיים ב"ה:
1
ב׳ובזה יתפרש נמי. וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור הלאמו"ר מיותר: ולפי הנ"ל יתפרש וידבר אלקים את כל הדברים האלה (היינו כל התורה כולה הוא כדי) לאמ"ר (לנו על ידה) אנכי י"י אלקיך (כי כל הלכות התורה יראה מתוכם אנכי י"י אלקיך הבן הענין ויונעם לך והוא ההבטחה לישראל ובקשתם משם את י"י אלקיך ומצאת. והיכן נבקשינו בתורה:
2
ג׳ובזה יתפר' מ"ש הנביא דרשו י"י בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו וכו' כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו' כי כאשר ירד וכו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי וכו' והנה לא נאריך בדוקדוקים רק כאשר תתבונן הן המה הדברים אשר פירשנו לעיל דרשו י"י בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. היינו מקום שהוא קרוב ותמצא אותו דהיינו בתורה יעזוב רשע דרכו. היינו הרשע שאינו מאמין כלל ואיש און מחשבותיו איש און היינו הרוצה לחקור בחקירו' אנושיי' ואמר הטעם למה יעזו' מחשבותיו ולא יחקור הלא לכאורה טוב לעמוד על האמונה במחקר ובמופת השכליי. הנה אמר הטעם כי לא מחשבותי מחשבותיכם. היינו האמונה הבאה ממחשבותיכם יש לה סוף. משא"כ הבאת ממחשבותי כי כאשר ירד וכו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי היינו בעת נתינת התירה הנה עוד עד היום המשכות רצונו עומד בתורה ע"כ שם שם תמצא את כבודי נגלה הבן הדברים כי קצרתי:
3