בני יששכר, תמוז-אב ב׳:י״דBnei Yissaschar, Tamuz and Av 2:14
א׳ויש לפרש עוד דהנה המבקש איזה דבר מחבירו כשלא ימלא חבירו מבוקשו המניעה בא באחד משלשה פנים ונק' הדבר אצל הפלסופים. מה שממנ"ו. מה שאלי"ו. מה שבי"ן. והוא ממ"ה שממנ"ו היינו המניעה מחמת המבקש שאינו ראוי או לא מצא חן בעיני המתבקש וכיוצא. מ"ה שאלי"ו היינו המניעה לפעמים מצד המתבק"ש שאין בכחו למלאות מבוקשו או שהוא אכזרי ואינו רוצה ליתן וכיוצא. מה שבי"ן היינו דבר ממוצע שהמניעה הוא מחמת שאי"ן הזמן גורם לזה. וכשאין מניעה מצד הג' דברים הללו אזי בודאי מקובל תפלת המבקש ובזה יתפרש הפסוק הנ"ל את"ה (הוא המלך הרחום וחנון ואתה כל יכול למלאות מבוקשינו וא"כ אין מניעה בצד המתבקש) תקום תרחם ציון (אשר עלתה במחשבת הצור תם קודם בריאת העולם והוא משתיית תבל שמשם יסד הקב"ה את עולמו ועיני הש"י בה מראשית וכו' א"כ אין מניעה מצד המבקש) כי עת לחננה וכו' (א"כ אין מניעה גם מצד הזמן) א"כ מהראוי שהש"י ימלא מבוקשינו כן הוא טענות הכנס"י הקדושה והמחי' חיים ישמע לתפילתי' ב"ב:
1