בני יששכר, תמוז-אב ד׳:ז׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 4:7
א׳גמ' סוף תענית. פיסקא אמר ר"ש ב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ. בשלמא יוה"כ משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שנתנו בו לוחות האחרונות אלא ט"ו באב מאי היא. א"ר יהודה א"ש יום שהותרו שבטים לבא זה בזה (וכתבו התוס' פירוש דהיינו יו"ט עכ"ל) מאי דרש וכו' א"ר יוסף א"ר נחמן יום שהות' שבט בנימין לבוא בקהל וכו' אמר רבב"ח א"ר יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא הי' דבור עם משה וכו' (רש"י בד"ה דאמר מר וכו' לפיכך יו"ט הוא עכ"ל) עולא אמר יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם וכו' ר' מתיא אמר יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ואמר ר' מתנה אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב וכו' רבה ור"י דאמרו תרווייהו יום שפסקו מלכרו' עצים למערכה תניא ר"א הגדול אומר מט"ו באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין וכו' א"ר מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל (ותוס' בד"ה יום תבר מגל פי' שמונעין וכו' כדאמר במדות שהכהנים בעלי מומין הם מנגרים העצים וכו') מכאן ואילך דמוסיף (לילות על הימים לעסוק בתורה רש"י) יוסיף (חיים על חייו. רש"י) ע"כ דברי הגמ' הנה מה שיש לדקדק בשיטה הלזו הוא. א' המקשה ששאל ט"ו באב מאי הוא למה הוצרך לומר בשלמא יוה"כ וכו' כיון שהיא דבר ידוע לא ה"ל למימר רק ט"ו באב מאי הוא. ב' אומרו יוה"כ משום דאית בי' סליחה ומחילה. והנה זהו דבר הנהוג בכל שנה למה הוצרך שוב למימר יום שניתנו בו לוחות האחרונות שהוא מאי דהו'. ג' מאי שכתבו התוס' יום שהותרו וכו' פי' דהיינו יו"ט. אין לזה ביאור וכבר צווחו בזה קמאי דקמאי. ד' מהראוי להבין דכפי הנראה דהנך אמוראי לא פליגי וכולהו מודו דכל הנך מילי מעלייתא היו ביום הזה ומהו הענין שכ"א אומר שהשמחה הי' בשביל זה וזה אומר בשביל זה. ה' אומרו רבב"ח א"ר יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא הי' דבור וכו' הנה קשה למה הוצרך לומר דאמר מר וכו' הרי בלא זה יש לומר שעשו היום הזה ליו"ט על שכלו בו מתי מדבר הוכשרו ישראל לבוא לא"י. ו' מה שפירש"י לפיכך יו"ט הוא. הוא לפלא. והנרא' דקושיי' המקשה על מה שאמר התנא לא היו ימי' טובו' לישראל כט"ו באב וכיוה"כ הנה קרא התנא לאלו הימי' יו"ט מה שלא נמצא כן בכל הימי' הכתובי' במגל' תעני' (דלא קראום יו"ט רק דלא למספד דלא לאיתענאה רק בח' ימי חנוכה אמרו שם במג"ת קבעום ועשאום ימים טובים הנה הוסיפו בש"ס תיבות בהל"ל והודאה להורות מה שקראום ימים טובי' לא לענין איסור מלאכה רק לענין הל"ל והודאה. דכתיב טוב להודות לי"י. הודו לי"י כי טוב וכן קבעו בברכת שמ"ע הטוב שמך ולך נאה להודות הנה לבעבור זה קראום ימים טובים אבל ט"ו באב למה נקרא יו"ט הרי אין בו איסור מלאכה ואין בו הל"ל והודאה וגם על יוה"כ קשה דהגם שנאסר במלאכה (וכתיב וירא מנוחה כי טוב) עכ"ז מאי אולמי' משארי ימים טובים מ"ש בלשונם לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב כיוה"כ דמשמע שיש בהם צד טיבותא ביתר שאת וזה שהקשה בלשונ' בשלמא יוה"כ נוכל לתרץ שקראוהו בפרטות יו"ט יותר מכל המועדים משום דאית בי' טיבותא יתירתא דאית בי' סליחה ומחילה (וכתיב כי אתה י"י טוב וסלח כן נראה לכאורה אבל אין זה נכון כ"כ דהאי טוב נאמר על הש"י והנכון כאשר אבאר לך) יום שניתנו בו לוחות האחרונות דכתיב בי' למען ייטב לך וא"כ ב' הטעמים הם דבר אחד הואיל דניתנו בו לוחות האחרונות הוקבע ליום סליחה כמו שפירש רש"י ע"כ נקרא יוה"כ בפרטיות יו"ט אלא ט"ו באב למה נקרא יו"ט אר"י א"ש יום שהותרו שבטים ליקח נשים זה מזה וכתיב לא טוב היות האדם לבדו) וכתיב מצא אשה מצא טוב. ע"כ נקרא יו"ט וזה שכתבו התוס' פי' והיינו יו"ט וכ"ה הטעם של ר' יוסף יום שהותר שבט בנימין וכו' ג"כ כנ"ל. אמר רבב"ח אר"י יום שכלו בו מתי מדבר (והנה עדיין לא נדע למה נקרא בשביל זה יו"ט ע"כ הביא לראי') דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא הי' הדיבור עם משה. והנה אמרז"ל ותרא אותו כי טוב הוא ראתה שהוא הגון לנביאות א"כ דיבור הנבואיי נקרא טוב ע"כ נקרא יום טוב ששב דיבר הנביאיי. וזה שפירש"י דאמר מר וכו' לפיכך יום טוב הוא. הבן. עולא אמר יום שביטל הושע בן עלה פרוסדיאו' וכו'. והנה כתיב באבי' בן ירבעם שהספידו אותו כל קהל ישראל יען נמצא בו דבר טוב ודרשו חז"ל (וכן פירש"י) שביטל משמרתו ועלה לרגל הנה נק' הדבר הזה טוב ע"כ נק' היום ההוא יום טוב ר' מתיא אמר יום שניתנו הרוגי ביתר וכו' ואמר ר' מתנה שתקנו אז הטוב והמטיב ע"כ נק' היום ההוא יום טוב רבה ור"י וכו' יום שפסקו מלכרות עצים למערכה וכו' תשש כחה של חמה וכו' וקרו לי' יום תבר מגל וכתבו התו' פי' שמונעין וכו' כדאמר במדות שהכהני' בעלי מומין הם מנקרין העצים וכו' (נ"ל דבריהם דהנה במום כתיב כל מום רע. והנה ביום שפוסקין הבעלי מומין מלאכתם נק' יום טוב אבל יותר נ"ל שסמך על להלן שאמר) מכאן ואילך דמוסיף (לילות על הימים לעסוק בתורה וכתיב בתורה כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וכו' יוסיף) חיים על חייו. וכתיב אצל החיים למען ייטב לך והארכת ימים. ע"כ יום ההוא יו"ט. הבן כי הדברים חמודים:
1