בני יששכר, תשרי ב׳:י׳Bnei Yissaschar, Tishrei 2:10
א׳אמר אביי השתא דאמרת סימנ"א מילת"א יהא אדם רגיל לאכול בריש שתא וכו' להבין הדברים למה יהי' כזאת שיהי' הסימן מועיל לאיזה פעולה ואביי חש לה לריש שתא הלא הכל בגזירתו ית"ש כל אשר חפץ י"י עשה בשמים ובארץ. והנני אומר לך את אשר עם לבבי ע"פ דברי הרב הקדוש מהרד"ב זצ"ל על הא דאמרו רבנן בראשי"ת נמי מאמ"ר הוא הנההקשו למה לא נאמר ויאמ"ר כמו באינך והסביר הרב הקדוש הנ"ל דהנה מאמר לא יצוייר לנו כ"א ע"י אותיות. והנה האותיות ג"כ נבראו כי מהיכן נתהוו הלא הא"ס ב"ה הוא בוראם מלכם ואדונם
1
ב׳והנה האותיו"ת נבראו קודם וכיון שנבראו האותיות הי' גילוי התפשטות המאמרו' ע"כ באינך תש"ע נאמר ויאמ"ר. משא"כ בבריאה ראשונה נאמר בראשית ברא אלקים א"ת היינו האותיות מן א' עד ת' וא"א להיכתב. בדבר הזה אמיר"ה כיון שלא היו עדיין וזה אשר יצאו ראשונה ראשית גילויים עיי"ש בדבריו הנה המשכיל ע"ד לדעתי יתבונן שה"ס הבחי' ראשונה בחי' כת"ר (שאינו נרמז באות רק בקוצו של יו"ד) שהוא השורש להחכמ"ה הקדומה (הנרמזת באות י') כי החכמה מאין תמצא ותשכיל ממוצא הדבר כאשר ידבר איש אל רעהו איזה דבר הנה ע"י אותיות הדבור משכילו את אשר עם לבבו משא"כ כאשר אינו מדבר עמו כגון שחבירו אינו מבין את לשונו וכיוצא הנה מראהו ומשכילו ע"י איזה סימ"ן הנה הסימ"ן הוא למעל' מן הדבו"ר הוא דבר שלא יכול להתלבש בדבו"ר הבן הדבר כי באם מתיילד באדם איזה חכמ"ה משורש חכמת והנה ע"י שמלבישו. באותיות דבורו משכיל את חבירו חכמתו בהתלבשות משא"כ כשמשכיל את חבירו מבלי התלבשות רק ע"י סימן. והנה תתבינן בזה למה קראי למרדכי פתחי' על שהי' מבין שכליית האלמים ע"י סי' כמבו' בדבריהם ז"ל ע"כ קראוהו פת"ח י"ה כמו שידע' שם י"ה מורה על המחשב' פת"ח נקודת הפת"ח הוא בחכמ'. פי"ה פתח"ה בחכמה. הבן הדברי' הנעלמים:
2
ג׳והנה תתבונן ידידי לפי"ז דבר נחמד משנה שלימ' שנינו בראשונה היו משיאין משואות (להודיע קידוש החד"ש מהתחדשות היר"ח סוד מלכות פ"ה ותורה שבע"פ קרינן לה והיו מודיעין הדבר ע"י סימן להורות סוף המעש' במחשבה תחילה שה"ס הסימן ואם עיני שכל לך תבין שגם בסוד מיעוט הירח נשאר נקוד' העיקרית בחי' כתר"ה כי לשם אין מגיע הפגם כנודע) משקלקלו הבייתוסים (שלא היו מאמינים בתורה שבע"פ עיין בכוונת האריז"ל בכוונת ברכת המינים שתקנו אח"כ. משקלקלו המינים ונתהווה איזה פגם גם בנקודה העיקרית בעוה"ר ותקנו ברכת המינים לתקן הנה תבין גם בכאן משקלקלו הבייתוסים שלא היו מאמינים בתורה שבע"פ התקינו שיהיו השלוחי"ן יוצאין (וידברו במו פיהם מקוד"ש החוד"ש כעין שתקנו לומר בפ"ה ברכת וכו' ואם תשכיל עוד עיין שלחו"ת שורש של"ח הוא י"ג הויות להשפיע מן י"ג ת"ד להאיר לשושנ"ה דאית בה י"ג עלין) הבן הדברים ויאירו עיניך בכמה ענינים:
3
ד׳ומעתה בין והתבינן סוף מעשה נק' מלת"א סוד דבו"ר בלה"ק מלכ"ת פ"ה ותורה שבע"פ קרינן לה וראשית המחשב' נק' סימ"ן בלי התלבשו' בדבו"ר והנה סו"ף מעש"ה במחשבה תחילה ע"כ סימנ"א מלת"א היא יחוד נפלא בכל שיעור קומה בהעלות כל הדברי' לשורשם ומתמתקי' כל הדינים כי עוז וחדוה במקומו. וז"ש אביי השתא דאמרת סימנ"א מלת"א יהא אדם רגיל לאכול ברי"ש שת"א וכו' התחלת בריאת עולם טוב מאוד להמתקת הדינים ע"י סימן ומן הסימן בא לידי דבו"ר. והעד הנאמן ע"ז תקיעת שופ"ר מבלי דבו"ר רק בקול לשמוע קול שופ"ר הבן הדברים ברוחב לב:
4