בני יששכר, תשרי ו׳:ד׳Bnei Yissaschar, Tishrei 6:4
א׳ויתפרש עוד כמו הרה תקריב ללדת וכו' דהנה יארע לפעמים אשה אשר טבע' להוליד בצער וחבלים גדולים. אבל להיות שיש בעיר מילדת בקיא' וחכמ' גדול' תיכף בהגיע חבל לה עשת' המילדת השתדלו' נמרץ והמליט' זכר בנחת כזאת אירע לה פעם ושתים והנה האשה הזאת בראות' החכמה וההשתדלות הנמרץ של המילד' אזי שוב לא עלה מורא על ראש' כי בטח' בהמילד' הבקיא' ועזב' בטחונ' מהש"י ולא התחלל' אליו. והנה האש' הזאת בכ"ז ועידן אשר קרבו ימי לידת' לקח' את המילדת לבית' תיכף כאשר בא חבל לה. המילדת הביקיא' עשת' את פעולת' והנה להיו' שהאש' הזאת סמכ' א"ע על המילדת ולא התפלל' להש"י מה עשה הש"י מיהר זמן לידת'. והמילדת נסע' אז מהעיר אזי האש' הזאת בראות' שאחזת' צרה הבינ' הדבר שהיא על שעזב' בטחונ' מהש"י ולא התפלל' וסמכ' א"ע לחכמת המילד'. אזי האש' הזאת תנת' עיני' למרום וצעק' אל י"י והש"י שלח עזר' מקודש ובז' יתפרש לנו דברי הנביא כמו הרה תקריב ללדת (אשר תקריב זמן לידת' בלא הודע ואז אין סמיכ' על המילדת כי נסע' מבית') כן היינו מפניך י"י דהנה הצדיקי' שבדור הן המה המיילדות הבקיאות להסיר החבלים. והנ' היינו בטוחים בכ"ז ועידן להקל מעלינו חבלי משיח ע"י תפילת הצדיקים. והנה בעוה"ר נתקיים בנו והפל' י"י וכו' הפלא' זו א"י מה היא. כשהוא אומר הנני יוסיף להפליא וכו' ואבדה חכמת חכמיו וכו' הוה אמר זו מית' הצדיקי' הנה לקח הש"י למרום את המילדו' הבקיאו' וקרה לנו כמו הרה אשר תקרי' בקרבת הזמן ללד'. ביום אשר לא עלה עוד על דעתה ללד' ולקרו' למילדת בקיאה אז אין מנוס כ"א להשים בהש"י בטחוננו ולקרוא לצור ישעינו ומשגבינו. אתה שומע תפיל' כל פה קבל תפילתנו ברצון. וסמוכות לזה בעוד היו אבותינו במצרים אמרו המילדו' כי לא כנשים המצריות. העבריות כי חיו"ת הנה. משולים לחיו' השדה שאינם צריכים למילדו'. כי כ"א מישראל ראוי להתפלל אל הש"י והש"י לא בזה ולא שקץ ענות עני ובשוועו אליו שומע:
1