בני יששכר, תשרי ז׳:ב׳Bnei Yissaschar, Tishrei 7:2
א׳במדרש ויקרא פ"ג א"ר ביבא בר אבא. כיצד אדם צריך להתוודות ערב יוה"כ. צ"ל מודה אני וכו' כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו יהר"מ יאו"א שתמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל פשעי ותכפר לי על כל חטאתי עכ"ל ומן הראוי להתבונן מהו הפירוש כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד. ומהו התנצלות הלזה. ונ"ל הפירוש ע"פ מ"ש הרב הגדול בעל גו"א על הא דקבלו חז"ל בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ורעה אינה מצטרפ' למעש' ובעכו"ם הוא להיפוך. וקשה וכי משא פנים יש בדבר ותירץ דעצם הנפש בישראל הוא טוב בעצם והרע הוא ח"ו אצלו במקרה והנה ידוע דהמקרה אינו מתמיד רק הוא מקרה לפי שעה משא"כ עצם הוא טבע קיים. והנה נפשות אוה"ע הוא בהיפוך רע בעצם ואם תמצא בהם איזה טוב הוא במקרה. ע"כ הנה ישראל אשר עצם שלו הוא טו"ב כיון שמחשב לעשות טוב הגם שלא גמר במעש' להוציא הטוב ההוא מן הכח אל הפועל אנן סהדי שהיה אנוס בדבר ואלו לא היה אנוס בודאי היה גומר מעש' הטוב ההוא דהרי היא העצם שלו ואם יחשב בר"ע ח"ו אנן סהדי שאינו רוצה בשלימות לעשות המעשה רק שהיה לו לפי שעה מחשבה ר"ע. וע"כ כ"ז שלא גמר במעשה אינו מצורף לעון ובעכו"ם הוא להיפוך. ולפ"ז תתבונן בישראל אפילו עושה מעשה רעה בפועל כיון שאין זה עצם שלו הנה הוא רק שהיה בעת ההוא במקרה רעה ואין זה בעצם כמו לאוה"ע (ונ"ל דבעבור זה לא מהני תשובה רק לישראל. ולא לאוה"ע כאשר כתבתי זה כמה פעמים וכמדומה שגם הרב הגדול חיד"א זלל"ה כתב כן ויתבאר אי"ה) ולפ"ז תתבונן שזהו פירוש הוידוי שאמרו במדרש כל רע שעשיתי בדרך רע הייתי עומד היינו אז היה מקרה לי כי אין הדבר בעצם לי. ע"כ כל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו והבן. ואגב נפקא לן המדרש דס"ל סדר הוידוי. מחיל"ה לעונו"ת סליח"ה לפשעים. כפר"ה לחטאים ואם ירצה הגוזר נאריך בזה במ"א ובירושלמי מבואר הוידוי בל' אחר ואי"ה יתבאר:
1