ספר היובלים א׳Book of Jubilees 1

א׳אלה דברי חלוקת הימים על פי התורה והעדות לתולדות השנים לשבועיהן וליובליהן כל ימי השמים על הארץ כאשר דבר אל משה בהר סיני:

ב׳ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו וידבר ה׳ אל משה לאמור:

ג׳עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן, והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם:

ד׳ויעל משה אל הר האלוהים וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן:

ה׳וירא את כבוד ה׳ כאש אוכלת על הר סיני בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה, על פי ה׳ אשר אמר אליו עלה אל ראש ההר:

ו׳ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה׳ את אשר היה ואת אשר יהיה:

ז׳וילמדהו את חלוקת הימים, על פי התורה והעדות לאמור:

ח׳הסכת את כל הדבר אשר אנכי דובר אליך וכתבהו על ספר, למען ידעו דורותיהם כי עזבתי אותם על כל הרעה אשר עשו כי סרו מן הברית אשר אנוכי כורת היום ביני וביניך בהר סיני לדורותיהם:

ט׳והיה כי תמצאן אותם רעות רבות וצרות וענה הדבר הזה לפניהם לעד, וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל מעשיהם וידעו כי הייתי עמהם:

י׳ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אנכי דובר היום באזנך, כי ידעתי את מריים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן את הארץ זבת חלב ודבש:

י״אואכלו ושבעו ופנו אל אלהים אחרים אשר לא הצילו אותם מכל צרתם:

י״בונשמעה העדות הזאת והיתה להם לעדה, כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם:

י״גוזנו אחרי שיקוצי הגוים וגילוליהם ועבדו לאלוהיהם והיו להם למכשול צרה וצוקה לפח ולמוקש:

י״דורבים יאבדו וילכו שבי לפני צר וייפלו ביד אויביהם, עקב אשר שכחו חוקותי ומצוותי ומועדי ובריתי הפרו:

ט״וואת שבתותי וקדשִי אשר הקדשתי בתוכם, ואוהלי ומקדשי אשר הקדשתי בארץ לשכן שמי שם:

ט״זועשו להם מצבות אבן ופסילי עץ והשתחוו להם לחטוא בנפשותם, וזבחו בניהם לשעירים ולכל מעשי תעתועי לבבם:

י״זושלחתי להם עדים להעיד בם והמה לא ישמעו וימיתו את עדי:

י״חוגם בשומרי תורה יתגרו והמיתום, ועל תורתי יפשעו ויעשו הרע בעיני:

י״טואנוכי הסתר אסתיר את פני מהם ונתתים ביד הגוים ורדו בהם והיו להם למוקש ואכלום, וגרשתים מן הארץ והפיצותים בגוים:

כ׳והמה ישכחו את כל תורתִי ואת כל מצוותַי ואת כל משפטַי ולא ישמרו חודש ושבת מועד ויובל ויזנחו כל משמרת:

כ״אואחרי כן ישובו ופנו אלי מקרב הגוים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם:

כ״בוקבצתי את נדחיהם מתוך הגוים, והמה ישובו ובקשו פני ונמצאתי להם:

כ״גוהיה כי ישחרוני בכל לבבם ובכל נפשם אטה להם שלום רב בצדקה, ונטעתים לצמח מישרים‏ בכל לבי ובכל נפשי:

כ״דוהיו לברכה ולא לקללה, והיו לראש ולא לזנב:

כ״הובניתי מקדשי בקרבם ושכנתי בתוכם, והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם באמת ובצדקה:

כ״וואני לא אמאסם ולא אגעלם, כי אני ה׳ אלהיהם:

כ״זויפול משה על פניו ויתפלל לאמור:

כ״חה׳ אלוהי אל נא תעזוב עמך ונחלתך כי ילכו בשרירות לבם, ואל תתנם ביד אויביהם למשול בם גוים ולא ירדו בהם פן יזנחוך:

כ״טועתה יגדל נא חסדך ה׳ על עמך, וברא להם רוח נכון:

ל׳ואל ימשול בהם רוח בליעל להיות להם לשטן לפניך להטותם מכל דרכי הצדקה למען יאבדו על פניך:

ל״אוהם עמך ונחלתך, אשר פדית בכוח גדול מיד המצרים:

ל״בברא להם לב טהור ורוח קדוש, ואל יכשלו בעוונם מעתה ועד עולם:

ל״גויאמר ה׳ אל משה ידעתי את מרי שיחם ואת מזימתם ואת קשי עורפם, לא ישמעו בקולי עד אשר יאשמו בחטאותיהם ובחטאות אבותיהם:

ל״דואחרי כן ישובו אלי באמת בכל לבבם ובכל נפשם ומלתי את עורלת לבבם ואת עורלת לבב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטהרתים למען לא יסורו עוד ממני מיום ההוא עד עולם:

ל״הונפשם תדבק בי ובכל מצוותי ועשו את מצוותי, והייתי להם לאב והם יהיו לי לבן וקראו להם בני אלוהים ולכולם זרע הרוח:

ל״וונודע כי בני הם, ואנוכי אביהם במשפט כי כן אהבתים:

ל״זואתה כתוב לך את כל הדבר הזה אשר אודיעך בהר הזה, הראשון והאחרון והבאות לכל חלוקת העת על פי התורה והעדות ולשבועי היובלים עד עולם עד אשר ארד ושכנתי בתוכם מן העולם ועד העולם:

ל״חויאמר אל מלאך פניו לאמור, כתוב בספר למשה מיום עשות שמים וארץ עד היום אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולם ועד:

ל״טונגלה ה׳ לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה:

מ׳ויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה:

מ״אלוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות שנה בשנה כמספרה והיובלים לפי השנים מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם וצבא השמים וכל בריאת הארץ:

מ״בעד ברוא מקדש ה׳ בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ: