ספר היובלים י״טBook of Jubilees 19

א׳ובשנה הראשונה לשבוע השביעי‏ ליובל השניים וארבעים שב אברהם, וישב נוכח חברון היא קרית ארבע:

ב׳בשבוע השני בשנה השלישית ליובל ההוא מלאו ימי חיי שרה ותמת בחברון, וילך אברהם לבכותה ולקברה:

ג׳וננס אותו אם נאמנה רוחו ולא יוציא דבר מרי מפיו, ויצא נכון לב גם בדבר הזה:

ד׳ותשב באיתן רוחו וידבר בלב נכון אל בני חת, לתת לו מקום לקבור שמה את מתו מלפניו:

ה׳ויתן ה' את חינו בעיני כל רואיו וישתחו לבני חת ויחל את פניהם, ויתנו לו את שדה מערת המכפלה נוכח ממרא היא חברון בארבעים שקל כסף:

ו׳ויבקשו אותו לאמור נתון ניתן לך את המקום חינם אין כסף, וימאן לקחתו מאתם חינם כי אם שקל במחיר המקום כסף טוב וישתחו לפניהם פעמיים:

ז׳ואחרי כן קבר את מתו במערת המכפלה:

ח׳ויהיו כל ימי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, הלא המה שני יובלים וארבעה שבועים ושנה אחת, אלה שני חיי שרה:

ט׳וזאת היתה המסה העשירית אשר נוסה אברהם בה וימצא נאמן ונכון רוח:

י׳ולא דיבר מאומה כי אמר ה' אליו לתת לו ולזרעו אחריו את הארץ, כי אם ביקש מקום שם קבר לקבור את מתו:

י״אוככה נמצא נאמן ונכון רוח, וייכתב לידיד ה' על לוחות השמים:

י״בובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה, ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם:

י״גויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה מילידי עבדי ביתו, כי מתה הגר לפני שרה:

י״דותלד לו ששה בנים, את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח...:

ט״ובשנה השניה לשבוע הששי ילדה רבקה ליצחק שני בנים, יעקב ועשו:

ט״זויהי יעקב איש תם, ועשו היה יודע עבודה איש שדה ואיש שעיר ויעקב יושב אוהלים:

י״זויגדלו הנערים ויהי [עשו] איש שדה יודע ציד, וילמד ידיו לקרב ולכל מלאכת עבודה:

י״חויאהב אברהם את יעקב, ויצחק אוהב את עשו:

י״טוירא אברהם את מעשה עשו, וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע:

כ׳ויקרא לרבקה ויצו אותה על דבר יעקב, בראותו כי גם היא אוהבת את יעקב מעשו:

כ״אויאמר אליה בתי נצרי את בני את יעקב, כי הוא יהיה תחתי לברכה בקרב בני אדם על הארץ ולכל זרעו לשם ולתהילה:

כ״בכי ידעתי אשר יבחר בו הד' לעם ויפלה אותו מכל אשר על פני הארץ:

כ״גוהנה בני יצחק אוהב את עשו מיעקב, ועיני הרואות כי באמנה תאהבי את יעקב:

כ״דועתה עשי אך טוב לו והוא יהיה לידיד לבך, כי הוא יהיה לי לברכה על הארץ מעתה ועד כל דורות עולמים:

כ״התחזקנה ידיך ועלזי בבנך ביעקב, כי אותו אוהב מכל בני כי היה יהיה ברוך לעולם וזרעו יהיה מלוא כל הארץ:

כ״וכי כאשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, גם זרעו ימנה:

כ״זוכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת זרעי, תהיינה גם ליעקב ולזרעו לנחלה כל הימים:

כ״חונברך בזרעו שמי ושם אבותי, שם ונוח וחנוך ומהללאל ושת והאדם:

כ״טהיה יהיו לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולחדש המאורות אשר ברקיע השמים:

ל׳ויקרא אל יעקב לעיני רבקה אמו, וישק לו ויברך אותו לאמור:

ל״אבני יקירי יעקב שאהבה נפשי יברכך אלוהים ממרום רקיע השמים, ויתן לך את כל הברכות אשר ברך את האדם את חנוך ואת נוח ואת שם:

ל״בואת כל אשר דיבר אתי ואת כל אשר נשבע לתת אך לי, תבואתה לראשך ולקדקוד זרעך עד עולם כל ימי השמים על הארץ:

ל״גולא ימשלו בך ובזרעך מלאכי משטמה להסיר את לבך מן ה' אלוהיך מעתה ועד עולם:

ל״דוה' יהיה לך לאלוהים ולאב ואתה תהיה לו בנו בכורו ועם סגולתו כל הימים, לך בני לשלום:

ל״הוילכו כולם יחדו מאת פני אברהם:

ל״וותאהב רבקה את יעקב בכל לבבה ובכל נפשה והרבה יתר מעשו, ויצחק אהב את עשו הרבה יתר מיעקב: