ספר היובלים כ״דBook of Jubilees 24

א׳ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:

ב׳וישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:

ג׳ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:

ד׳ויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:

ה׳ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:

ו׳ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:

ז׳ויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:

ח׳ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:

ט׳על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:

י׳ויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:

י״אויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא

י״בוילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:

י״גוירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:

י״דוגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:

ט״ווהרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:

ט״זעקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:

י״זועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:

י״חוישב בגרר שלושה שבועים:

י״טויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:

כ׳ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:

כ״אויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:

כ״בויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר

כ״גויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:

כ״דויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:

כ״הוישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:

כ״וויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:

כ״זויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:

כ״חויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:

כ״טויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:

ל׳ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים

ל״אוירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:

ל״בויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:

ל״גויכרו באר וימצאו מים חיים:

ל״דויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:

ל״הוילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:

ל״וויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:

ל״זוידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:

ל״חויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:

ל״טיתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:

מ׳והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:

מ״אכי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:

מ״בכי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:

מ״גאם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:

מ״דואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:

מ״הואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:

מ״ואל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:

מ״זונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ: