ספר היובלים ל״בBook of Jubilees 32

א׳וישב בלילה ההוא בבית אל, ויחלום לוי והנה מלאו ידיו וידי בניו לכהונת עולם לכהן לפני אל עליון:

ב׳וייקץ משנתו, ויברך לה':

ג׳וישכם יעקב בבוקר בארבעה עשר לחודש הזה, ויעשר מכל הבא בידו מאדם ועד בהמה מזהב ועד כלים ושמלות, ויעשר מכל.

ד׳ובימים ההם הרתה רחל את בנימין בנה, ויפקוד יעקב את בניו ממנו ולמעלה ויפול חבל ה' על לוי:

ה׳וילבש אותו בגדי כהונה וימלא את ידיו:

ו׳ובחמישה עשר לחודש הזה הקריב על המזבח ארבעה עשר פרים בני בקר ועשרים ושמונה אילים וארבעים ותשעה כבשים ושישים טלאים ועשרים ותשעה גדיי עיזים, לאישֶה על המזבח ולנדבת רצון לריח ניחוח לה':

ז׳זאת עולת שלמי נדרו אשר נדר לתת את המעשר, על מנחתם וניסכיהם:

ח׳ויהי כאכול האש אותם ויקטר עליהם לבונה על האש:

ט׳ולתודה הקריב פרים שניים ואילים ארבעה ושני כבשים בני שנה ועשרה עגלים וארבע צאן ושני גדיי עיזים:

י׳ככה עשה להעלות שבעה ימים, ויאכל שם עם כל בניו ואנשיו בשמחה שבעת ימים:

י״אויברך ויודה שם לה' אשר הציל אותו מכל רעה, ויעש לו את נדרו

י״בויעשר מכל בהמה טהורה ויעש אישֶה, ואת הבהמה אשר איננה טהורה נתן אל לוי בנו ואת נפש האדם נתן לו:

י״גויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביו ביתר שאת על עשרת אחיו, ויהי שם לכוהן:

י״דויתן לו יעקב את נדרו, ויתן גם את המעשר השני לה', ויקדש אותו ויהי לו קודש:

ט״וועל כן נועד לחוק בשמים לתת את המעשר השני, לאכול אותו לפני ה' במקום הנבחר לשכן שמו שם שנה בשנה:

ט״זולחוק הזה אין קץ הימין, לעולם כתובה החוקה ההיא לעשות אותה שנה שנה לאכול את המעשר השני לפני ה' במקום הנבחר:

י״זולא יוותר ממנו מאומה משנה הזאת עד השנה השנית, כי אם בשנתו ייאכל הזרע עד תשובת השנה מימי ביכורי השנה תבואת הזרע התירוש והיצהר עד שוב הימים האלה:

י״חוכל הנותר ממנו ישן הוא פיגול יהיה ובאש ישרף, כי טמא הוא:

י״טוככה יאכלוהו יחדיו בבית הקודש, ולא יהיה ישן נושן:

כ׳וכל מעשר הבקר והצאן קודש לה' ולכהניו יהיו לאכול לפניו מימים ימימה, כי כן נועד על המעשר וחרות על לוחות השמים:

כ״אובלילה השני בשנים ועשרים לחודש הזה הואיל יעקב לבנות את המקום ההוא ולהקיף את הכר חומה ולחנוך אותו ולהקדישהו לעולם לו ולבניו אחריו עד עולם:

כ״בויֵרָא אליו אלוהים בלילה ויברך אותו, ויאמר לו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך:

כ״גויאמר לו עוד אנכי ה' אלוהיך קונה שמים וארץ, והפריתי אותך והרביתיך במאוד מאוד ומלכים מחלציך יצאו וירדו בכל ובכל מקום מדרך כף רגל אנוש:

כ״דונתתי לזרעך את כל הארץ אשר תחת השמים ורדו כאוות נפשם בכל העמים, ובכן ימשכו ויקחו להם את כל הארץ וירשו אותה לעולם:

כ״הויכל לדבר איתו ויעל מעליו, ויבט יעקב אחריו עד אשר עלה השמימה:

כ״ווירא במראה הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ,ויתן אותם אל יעקב ויקרא בהם ויקרא את כל הכתוב עליהם את אשר יקרה לו ולבניו לדורות עולם:

כ״זויַראהו את כל הכתוב על הלוחות ויאמר אליו, לא תבנה את המקום הזה ולא תעשה מקדש עולמים ולא ישכון פה כי לא זה המקום:

כ״חלך לך אל בית אברהם אביך, ושבה בבית יצחק אביך עד יום מות אביך:

כ״טכי במצרים תמות בשלום, ובארץ הזאת תקבר בכבוד בקברות אבותיך אל אברהם ויצחק:

ל׳אל תירא כי כאשר ראית וקראת כן יהיה הכל, וכְתוֹב את כל אשר ראית וקראת:

ל״אויאמר יעקב, איך אזכור את כל אשר ראיתי וקראתי? ויאמר אליו, הזכר אזכיר לך את כל, ויעל מעליו:

ל״בוייקץ משנתו ויזכור את כל אשר קרא וראה, ויכתוב את כל הדברים אשר קרא וראה:

ל״גויעצר שם עוד יום אחד ויזבח בו כימים הראשונים, ויקרא לו עצרת:

ל״דכי היום ההוא עצרת היה, ולימים הראשונים קרא חג, וככה נראה לו להעשות ונכתב על לוחות השמים:

ל״הולכן צוּוָה לעשות אותו ולהוסיף אותו על שבעת ימי החג, וייקרא שמו עצרת כי הוא יעצור (ישלים) ימי החג על פי מספר ימי השנה:

ל״וובליל עשרים ושלושה לחודש הזה מתה דבורה מינקת רבקה ויקברו אותה מתחת לעיר תחת אלון הנחל, וקרא שם הנחל ההוא נחל דבורה ושם האלון אלון בכות אשר לדבורה:

ל״זותלך רבקה ותשב הביתה אל יצחק אביו, וישלח לו יעקב בידה איל ועגלים וכבשים לעשות לאביו מטעמים כאשר אהב:

ל״חואחר שילוחי אימו נסע הלאה, עד בואו אל הארץ כברת, וישב שם:

ל״טותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה ואביו קרא לו בנימין, בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא:

מ׳ותמת רחל שם, ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם:

מ״אויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה: