ספר היובלים ל״הBook of Jubilees 35

א׳ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישה וארבעים קראה רבקה לבנה ליעקב, ותצוהו על אביו ועל אָחִיו לכבד אותם כל ימי חייו:

ב׳ויאמר הנני לעשות ככל אשר ציויתיני, כי לכבוד ולהדר יהיה לי הדבר הזה וצדקה לפני ה' בכבדי אותם:

ג׳וגם ידעת מיום הולדי עד היום הזה את כל מעשי ואת כל מורשי לבבי, כי יצר מחשבתי רק טוב להם כל היום:

ד׳ואיך אחדל איפוא מעשות את אשר ציויתיני לכבד את אבי ואת אָחִי, אמרי נא לי אמי אי זו הרעה אשר הראיתיך כי בשגם רחוק אני ממנו ושלום בינינו:

ה׳ותאמר אליו, בני מעודי לא ראיתי כל תהפוכות כי אם צדקה, ואומרה לך בני כי בשנה הזאת [ימלאו ימי]:

ו׳כי ראיתי בחלומי את יום מותי כי לא אחיה יותר ממאה וחמישים שנה, והנה מילאתי את כל ימי חיי אשר לי:

ז׳ויצחק יעקב על דברי אמו באמור אליו אמו כי מות תמות, בעודנה יושבת לעומתו בעצם תומה ולא נס לחָהּ:

ח׳כי באה ויצאה וראתה ושיניה היו טובים, וכל מחלה לא נגעה בה בכל ימי חייה:

ט׳ויאמר יעקב אליה באשרי אמי אם ידמו חיי לאורך ימיך ואעמוד בעצם תומי כמוך, לא מות תמותי כי אם חינם תדברי איתי על דבר מותך:

י׳ותבוא אל יצחק ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת ממך, השבע את עשו לבל יעשה ליעקב כל רע ולא ישטמהו לעולם:

י״אכי אתה ידעת את יצר מחשבות עשו כי פרא הוא מנעוריו ואין חנינה בקרבו, כי מתנחם הוא להרגו אחרי מותך:

י״בוגם ידעת את כל אשר עשה כל הימים, למן היום אשר הלך יעקב אחיו חרנה ועד היום הזה:

י״גאת אשר עזב אותנו בכל לבבו וירע לעשות לנו, את אשר משך ולקח לו את מקניך, ואת כל רכושך גזל ממך על פניך:

י״דוכאשר התחננו אליו ושאלנו את אשר לנו, עשה כאילו נכמרו רחמיו עלינו:

ט״ווליבו רע עליך על אשר ברכת את בנך החסיד והישר את יעקב, כי אין כל רע בקרבו רק טוב כל היום:

ט״זומעת שובו מחרן עד היום הזה לא עשק אותנו דבר כל מאומה, כי אם הכל בוא יבוא אלינו בעתו ובלי חשך:

י״זושמוח ישמח בכל לבבו אם נקח מידו דבר, ויברך אותנו, ולא נפרד מעימנו מעת בואו מחרן עד היום הזה:

י״חוהוא יושב תמיד אצלנו בבית בכבדו אותנו:

י״טויאמר יצחק אליה גם אנוכי יודע ורואה מעשה יעקב לנו, כי יכבד אותנו בכל:

כ׳אהבתי לפנים את עשו מיעקב באשר נולד ראשון, ועתה אוהב אני את יעקב מעשו כי הרע מעשהו מאוד ואין לו צדקה:

כ״אכי כל דרכיו עוול וחמס, ואין בו צדקה:

כ״בוגם ליבי סחרחר עתה בגלל כל מעלליו, ולא ייטב לו ולזרעו כי אם יאבדו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים:

כ״גכי עזב את אלוהי אברהם והלך אחרי נשיו, אחר הטומאה וזנותם הוא ובניו:

כ״דואת תאמרי אלי כי השבע אשביע אותו לבלתי המית את יעקב? וגם כי נשבע הלא כמוהו כאין ולא יעשה טוב כי אם רע:

כ״הוכי יחפוץ להמית את יעקב אחיו הנתן ינתן ביד יעקב, ולא ימלט מידו כי נפול יפול בידו:

כ״וואת אל תיראי בעבור יעקב, כי שומר יעקב הוא אביר וברוך ומהולל מכל [...]:

כ״זותשלח רבקה ותקרא לעשו ויבוא אליה, ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת מעמך בני והואילה נא לעשות את אשר אומר אליך בני:

כ״חויאמר הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי, ולא אמנע את שאלתך:

כ״טותאמר אליו הנני שואלת מעמך, כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך:

ל׳וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך, ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו:

ל״אלמען תצליחו בָּנַי ותכָּבדו על הארץ, ולא ישמח אויב עליכם, ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם:

ל״בויאמר הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי, באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך:

ל״גוגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר, אין לי אח על כל הארץ מלבדו:

ל״דולא אגדיל לעשות באהבתי אותו כי אחי הוא, ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך:

ל״הואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצווי את יעקב עלי ועל בני כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני:

ל״וכי ביום אשר ברך אבי אותו, שם אותו לגביר ואותי לעבד:

ל״זונשבעתי לך כי אאהוב אותו, ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב:

ל״חוישבע לה על כל הדבר הזה:

ל״טותקרא את יעקב לעיני עשו, ותצו את [יעקב] על פי הדברים אשר דברה אל עשו:

מ׳ויאמר הנני לעשות רצונך, בערוב נפשי כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי ורק אהבה תקדמהו:

מ״אויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא, ותמת בת שלשה יובלים ושבוע אחד ושנה אחת בלילה ההוא:

מ״בויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב, אל המערה אצל שרה אם אביהם: