ספר היובלים מ״וBook of Jubilees 46
א׳ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים, ויהיו לעם רב:
1
ב׳ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם, באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו, ויעצמו במאוד מאוד:
2
ג׳ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים:
3
ד׳ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע, בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו
4
ה׳כי כל המצרים כיבדו את בני ישראל, בכל הימים אשר חי יוסף:
5
ו׳וימת יוסף בן מאה ועשר שנים:
6
ז׳שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד, ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים:
7
ח׳וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא:
8
ט׳ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים:
9
י׳וישבע אותם על אודות עצמותיו, ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעתו בארץ כנען:
10
י״אכי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים, וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון:
11
י״בולא יכול לבוא שמה, כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו:
12
י״גוישוב ארצה כנען, אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה:
13
י״דוימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים, וכל אחיו מתו אחריו:
14
ט״וויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען, ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית:
15
ט״זויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר:
16
י״זורבים שבו מצרימה, ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך [עמרם] נשאר עמהם:
17
י״חויחלוש מלך כנען את מלך מצרים, ויסגור את שערי מצרים:
18
י״טויחשוב מזימה רעה על בני ישראל לענותם:
19
כ׳ויאמר אל אנשי מצרים, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:
20
כ״אהבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד, ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו:
21
כ״בואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו, כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען:
22
כ״גוישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים, ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס:
23
כ״דויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים, וילחצו אותם בפרך:
24
כ״הוכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו, ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים:
25