ספר היובלים מ״חBook of Jubilees 48
א׳ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה, הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת:
1
ב׳ותשב מצרימה, בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים:
2
ג׳ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני, ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות:
3
ד׳הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך, בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים:
4
ה׳ואציל אותך מידו ואעש אותות ומופתים, אשר צֻווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו:
5
ו׳ויעש ה' נקמה בם נקם כבד בגלל ישראל, ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכינים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח:
6
ז׳ואת בהמתם [הרג] בדבר ובברד ויך בו את כל צמחם, ובארבה אשר אכל את הפליטה הנשארת מן הברד:
7
ח׳ובחושך, ואת בכוריהם מאדם עד בהמה [הרג]:
8
ט׳ובכל אליליהם עשה ה' שפטים, וישרוף אותם באש:
9
י׳והכל צֻווה בידך לעשות אותו, [...] ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו:
10
י״אוהכל נעשה בדברך, עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל:
11
י״בואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם, להינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך:
12
י״גויעמוד השר משטמה לך לשטן ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה, ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך:
13
י״דאמנם נתנו בידם להוציא את המכות, אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם:
14
ט״ווה' הכה אותם באבעבועות הרעות ולא יכלו לעמוד לפניו, כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת:
15
ט״זובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם, עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם ובכל רוב עמי מצרים:
16
י״זואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל, ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים:
17
י״חויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום:
18
י״טתחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור, על כן נקום נקם מהם, ואלף אנשי חיל [...] נכחדו תחת יונק אחד המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה:
19
כ׳ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל, למען לא יוכל לעמוד לשטן להם:
20
כ״אביום התשעה עשר שילחנו אותו לחופשי, למען יעזור את המצרים ולמען ירדפו אחרי בני ישראל:
21
כ״בויכבד את לבם ויקשה אותם ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו, למען יכה את המצרים וישליכם אל הים:
22
כ״גוביום החמשה עשר אסרנו אותו לבלתי היות לשטן לבני ישראל, ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת:
23
כ״דלנצל את מצרים על אשר עבדו אותם יען אשר לחצו אותם בפרך, ולא נתַנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים:
24