מעשה טוביה י׳Book of Tobit 10
א׳וטובי ואשתו מחשבים את הימים ואת הלילות וכואבים על אשר שלחוהו ובוכים ומתענים עליו וטובי מנחם את חנה אשתו לאמר החרישי כי בשלום יבא ובשמחה ותמאן להתנחם ותצא אל הדרכים בכל יום לראות אם יבא בנה ולא טעמה מאומה כי אם דמעות ימים ולילות ויהי כאשר תמו ארבעה עשר ימי החפה ויאמר טוביה אל רעואל שלחני כי אבי ואמי מחשבים את הימים ואינם חושבים [לראותי] ויאמר רעואל שבה עוד עמדי ואשלח להגיד לאביך את כל אשר עשית ויאמר טוביה אל תאחר אותי שלחני ואלכה אל אבי.
1
ב׳אז נתן רעואל את שרה בתו לטוביה וחצי ממונו ועבדים ושפחות וצאן ובקר וחמורים וגמלים ובגדי בוץ וארגמן וכלי כסף וזהב וישלחם ויברכם ויאמר (אלהים) יי אלהי אבותינו יברך אתכם ויראני מכם בנים זכרים (ו)עוסקים בתורת יי וינשק להם ויחבק להם ויאמר אל שרה בתו כבדי מאד את חותנך ואת חותנתך ולכי לשלום ונשמע ממך שמועה טובה בחיינו בששון ובשמחה (וישק להם ויחבקם) וישלחם ויאמר אל טוביה בני (יי) אלהי השמים יוליכך בשלום ויראני ממך ומשרה בתי בנים טובים לפני יי בטרם אמות והנה שרה בתי בידך אל תענה אותה כל ימיך ולכו לשלום ויברכם וישק להם וישלחם:
2