מעשה טוביה ה׳Book of Tobit 5
א׳ויען טוביה את אביו ויאמר כל אשר צויתני אבי כן אעשה.
1
ב׳ועתה אבי תן לי עצה איך אוכל לקחת את הכסף מיד גביאל כי הוא לא יכירני ואנכי לא אכירהו ומה סימן אומר אליו לתת לי את הכסף וגם הדרכים שילכו בהם למדי לא ידעתים.
2
ג׳ויען טובי ויאמר אל טוביה בנו הסימן אשר תאמר לו אמתחתו נתן לי ואמתחתי קבל מידי כאשר שמתי את הכסף בידו היום עשרים שנה.
3
ד׳ועתה לך ובקש לך אדם שיהיה איש נאמן וילך עמך ונתן לו שכרו ולך בני בעודני חי וקח את הכסף ויי אלהי ישראל הוא ישמרך בכל דרכיך ויתנך לחן ולחסד ולרחמים בעיני האיש ובעיני כל רואיך וישלח אותך בכבוד ובשלום וישיבך אלינו בשלום (בטרם אמות).
4
ה׳ויצא טוביה לבקש אדם ללכת עמו למדי וימצא את רפאל מלאך יי עומד לקראתו ולא ידע טוביה כי מלאך יי (צבאות) הוא.
5
ו׳ויאמר המלאך אל טוביה מאין אתה בחור ויען טוביה ויאמר [מבני ישראל אנכי ויאמר טוביה] אדני התדע ללכת עמי למדי ויאמר המלאך [כן] ידעתי את הדרכים כלם ובמדי הייתי (אושפיש) בבית גביאל אחינו היושב ברגיש מדינת המדי ודרך שני ימים יש מאגבתניס עד רגאיש ורגאיש [בנויה] בהר ואגבתביס [בנויה] בשדה ויאמר לו טוביה הרף מעט בחסדך ואלך ואגיד לאבי את הדבר כי מתאוה אני מאד שתלך עמי ואתן לך שכר הדרך ויאמר לו לך מהר כי הנני עומד עד שתשוב אלי ואל תאחר.
6
ז׳ויבא טוביה ויגד לאביו לאמר מצאתי איש טוב מאחינו שילך עמי ויאמר טובי קרא אותו אלי ואדע מאיזה מקום הוא ואם נאמן ללכת עמך ויצא טוביה ויקראהו.
7
ח׳ויבא המלאך אל טובי ויאמר לו שלום אליך איש האלהים ויאמר טובי אם יש עלי שלום ולמה מצאתני כל זאת שאיני רואה בעיני ואנכי יושב עור במחשכים ויאמר המלאך מי שעור אותך ממאור עיניך הוא ירפאך כי צדיק אתה ויען טובי ויאמר כן (יאמר יי) ויאמר לו טובי אחי טוביה בני מבקש ללכת אל מדי [התוכל ללכת אל מדי] התוכל ללכת עמו ואני אתן את שכרך ויאמר המלאך כן אוכל ואני יודע (את) הדרכים כלם וכל הגבולים הלכתי וההרים ידעתי ויאמר טובי מאיזה מקום אתה ומאיזה שבט אתה ומאי זה עיר אתה ויאמר המלאך עוד תבקש ויש לך שכיר שילך עם בנך כרצונך ויאמר טובי אחי מבקש אני לידע את שמך ומאי זו משפחה אתה ויאמר המלאך אני עזריה בן חננאל מבית שלומית הגדול מאחיך.
8
ט׳ויאמר טובי לחיים ולשלום ועתה אחי אל תכעוס עלי על שאני מבקש לדעת דבר אבות ממשפחתך והנה אתה אחי ממשפחה טובה ויקרה וגם אתה ידעת את חננאל ואת נתן שני בני שלומית הגדול והם ההולכים עמי לירושלם בשבתנו בארץ ישראל ומשתחוים עמי שם ולא תעו אלה אחרי אלהי נכר הארץ כאשר תעו אחינו ועתה אחי לך לשלום עם בני ובשלום תבואו בעזרת האל ואני אתן את שכרך זוז בכל יום ומאכלך כמו לבני ואם ישיבכם הב”ה בשלום עוד אוסיף לך על שכרך ויאמר המלאך אל תירא כי אני אלך עם בנך ונלך לשלום ונשובה בשלום.
9
י׳ויקרא טובי אל בנו (ויאמר אליו) הכן לך מה שאתה צריך לדרך וצא עם אחיך ואל שדי הוא יוליככם לשלום וי(ו)שיבכם בשלום וישלח מלאכו עמכם ויצליח דרכיכם.
10
י״אוישק טוביה לאביו ולאמו ויאמרו לו לך לשלום ויצאו ללכת.
11
י״בותחל אמו לבכות ותאמר אל בעלה איך לא יראת לשלוח את הנער כי בן זקונים הוא (לנו) והוא יוצא ובא לפנינו ובלא אותו כסף יחיינו אלהינו ויאמר אליה טובי אל ת[י]ראי אחותי כי בשלום ילך ובשלום יבא אלינו ועניך תראינה אותו ויי אלהינו ישלח מלאכו עמו ויצליח דרכו וישוב בשלום ותוסף לבכות עוד:
12