חכם צבי קנ״חChakham Tzvi 158
א׳פסחים פ' אלו דברים ע"א גמרא זמנין סגיאין דלא משכחת לה אלא ז' כגון שחל י"ט ראשון בשבת כתב מהרש"א ק"ק אמאי לא קאמר הכא דשמנה איתיה ברוב שנים דומיא דאמר ז' איתיה ברוב שנים ועוד יש להק' כיון דבשבת אין שמחה לפניו ואין שם נמי זביחה בשעת שמחה אמאי עדיף ליה מליל ראשון דממעטינן ליה מאך משום דאין שמחה לפניו ואין זביחה בשעת שמחה עכ"ל ושגגה היא דכל מידי דאפשר לו להיות בפחות הא חשיב ליה התם במתני' לולב וערבה ששה ושבעה החליל חמשה וששה אבל הלל ושמחה לעולם שמנה וכן סוכה וניסוך המים שבעה דקחשיב התם היינו לעולם שבעה וז"ב ופשוט שם במשנה וממילא נפלה הקו' השנייה דודאי שמחה לעולם היא שמנה לפום מתניתין ועל המשנה גופה ל"ק למה באמת חייב בשמחה ביום א' שחל להיות בשבת מאי שנא מלילי י"ט הראשון דודאי קל לחלק ביניהם.
1