חכם צבי כ״הChakham Tzvi 25
א׳בערלין ה"ה השם ישמרהו מה שנסתפק כת"ר ברוצה לצאת ידי דעת הרמב"ם והרא"ש בצורת הפתוחה והסתומה שבכל הסתומות הוא מניח ריוח באמצע ובפתוחות יסיים באמצע השיטה ויתחיל בתחלתה כדת מה לעשות בשירת הים והאזינו שלפי"ד הרמב"ם צריך להניח בתחלתן ובסופן חלק שיטה א' שלמה והיא נקראת פתוחה לדעתו ז"ל באיזה אופן יעשה לצאת ידי דעת הרא"ש ז"ל שלדעתו צורה זו נקראת סתומה.
1
ב׳תשובה נלע"ד שמניח שיטה א' שלמה חלק ואין כאן בית מיחוש אליבא דכ"ע שכך היא הקבלה להניח שיטה א' פנויה בין תקרא פתוחה או סתומה וזה מוכרח מדהביא הרא"ש דעת הרמב"ם בצורות השירה וכ' עליו ששינה קצת בהתחלת השיטות ממ"ש במס' סופרים ולא הכריע ביניהם ומדלא הכריע נראה דלא ברירא ליה איזה עיקר ובהנחת השיטה הפנויה שלפני השירות ואחריהן לא העיר כלל שיש חולק על הרמב"ם בודאי כוותיה ס"ל ואין לומר כיון שכבר גילה דעתו בצורת הפתוחה והסתומה שלא כדעת הרמב"ם ממילא פליג נמי אהא לאו מילתא היא דהא הרמב"ם לאו מתורת פתוחה ס"ל דצריך להניח שיטה חלק מלפניהן ולאחריהן דא"כ היה לו לכתוב שהרשות בידו לסיים הפרשה שלפניה באמצע השיטה ולהניח חלק ט' אותיות ולהתחיל בראש השיטה שלאחריה שהיא אחת מצורות הפרשיות הפתוחות או להניח שיטה אחת שלמה חלק ומדנקיט מילתא פסיקתא מניח שיטה א' שלמה חלק ש"מ דוקא קאמר ובין תקראנה פתוחה או סתומה כך צריכה להיות אלא שלהרמב"ם לפום מאי דס"ל הוא קורא אותה פתוחה ואם תקראנה סתומה אין בכך כלום וכן מפורש במס' סופרים פי"ב הלכה ח' וז"ל ויש להפסיק שיטה מלאה מלמעלן ושיטה מלאה מלמטה ע"כ הרי מפורש כדברי הרמב"ם ז"ל וכבר גילה הרא"ש ז"ל שבמקום שאין התלמודים חולקים על מס' סופרים כוותה עבדינן ועכשיו ביותר שהרמב"ם ז"ל מסכי' עמה ולא ראינו חולק עליהם ואין זה ענין למחלוקת צורת הפתוחות והסתומות שבין הפוסקים ז"ל כדכתיבנא ומאי דק"ל לכת"ר איך לא אישתמיט חד מהפוסקים להביא במנין הפתוחות והסתומות שכ' הרמב"ם שאלו הם סתומות לדעת הרא"ש כיון דלא נפקא לן מהך מילתא מידי לא לדעת הרמב"ם ולא לדעת הרא"ש והרא"ש לא מנה הפתוחות והסתומות שפיר עביד דלא איזדקיק להגיה המנין שמנה הרמב"ם שהרי הוא נכון לדעתו וז"ב ושלום מכ"ת יגדל לעד כנפשך שבעך ונפש צבי בהרב המובהק כמוהר"ר יעקב זלה"ה מאובין ס"ט.
2