חכם צבי ל״הChakham Tzvi 35
א׳עוד בס' הנ"ל סי' תקצ"ו ס"ק ב' האריך מאוד בענין התקיעה ביו"ט שלא לצורך וסוף דבריו אבל ביו"ט גרידא אין שום איסור בעולם אלא דהכ"מ כתב כו' ואינו יודע מהיכן למד כו' ושוב איתא במעשה דמגנצא כו' וגם התוקע עבר על שבות דרבנן כו' והוא תמוה מאין הרגלים עכ"ל: ונעלם מעיני הרב ז"ל תלמוד ערוך סו"פ ואלו קשרים דף קי"ד דאמר ושבות קרובה מי התירו והתניא י"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מבדילין מו"ש מבדילין ולא תוקעין ואמאי לתקע כי היכי דלידעי דשרו בשחיטה לאלתר אלא מחוורתא כדרב יוסף והתם ע"כ פירושו שיתקעו בלילה ממש להודיע שהוא לילה ממש ושמותר לשחוט תיכף וכמ"ש שם התוס' בד"ה ליתקע ובד"ה ואמאי הרי מבואר דבי"ט נמי איכא איסור שבות תק"ש ובפ' כיסוי הדם דף פ"ד ע"ב בד"ה תקיעת שופר בגבולין תוכיח כתבו התוס' וספיקא דוחה י"ט אע"ג דאיכא איסורא דרבנן בתק"ש שהיא חכמה ואינה מלאכה ונדחה איסור זה מספק הרי בהדיא דבי"ט של ר"ה נמי איכא איסור בתק"ש בחנם וכן כתבו התוס' בריש פ' י"ט של ר"ה ד"ה רדיית הפת דתק"ש אסור מדרבנן ביום טוב עיי"ש:
1
