חכם צבי פ״זChakham Tzvi 87
א׳בחידושי מהרא"ם ז"ל על הסמ"ג הל' חנוכה כתב וז"ל ונעשה בו נס והדליקו ח' ימים מפני שכל ישראל בחזקת טמאי מתים כו' ואע"ג דהדלקת הנרות דוחה את הטומאה כדנפקא לן מלהעלות נר תמיד אבל שמן שהוא ממכשירי ההדלקה לא שהרי גבי מילה כו' לא אמרו אלא במילה עצמה אבל בסכין שהוא ממכשירי מילה אין להעביר אפי' מחצר לחצר עכ"ל ז"ל ודבריו תמוהין מאוד מה שייך דחייה לענין עשיית השמן בטומאה וכי אסור לאדם לעשות שמן בטומאה לצורך המקדש ומאי שייכי' דשבת לכאן ששם הוא דוחה ומחלל שבת באיסור תורה או דרבנן וזה אסור כיון שאפשר לעשותו מע"ש אבל בטומאה כיון שהותרה בציבור מה איסור יש בעשיית השמן בטומאה וכי תימא ההבאה לביהמ"ק אסורה האמר שמואל בשילהי עירובין המכניס שרץ למקדש פטור כיון שאין לו טהרה במקוה א"כ כ"ש בשמן כיון שאין לו טהרה במקוה דפטור המכניסו ועוד שנינו היה עומד ומקריב מנחה ונטמאת בידו כו' אומרי' לו הוה פקח ושתוק ושנינו בפסחים ע"ז דברים באים בטומאה העומר ושתי הלחם וכו' הרי שהמנחות ונסכים באין וקרבין בטומאה ואם הם טמאים והכהנים וכלי שרת הכל טמא אפ"ה שרי והרי שהיו כל ישראל והכהנים טהורים וכלי שרת לבדן טמאים והרי אין לך מכשירים יותר מהן ואפ"ה יעשה בטומאה כדאי' שם ע"ט ועיקר קושית הרא"ם אינה כלום שדוחה את הטומאה רצה הקב"ה להראות חיבתם לפניו ועשה להם נס זה. צבי אשכנזי ס"ט:
1
