חנה אריאל, הוספה לספר דברים, נצבים ב׳Chanah Ariel, Additions to Devarim, Nitzavim 2
א׳שוש אשיש בד' תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני ביאור הכתוב ע"פ פשוט. ענין משוש הוא עונג העצמי' שלמעלה מבוא בהתפשטות הגילוי כמ"ש משוש חתן על כלה שמשמעו שבעצם הוא מנושא בתענוג עצמי ואיננו מתפשט עדיין בגילוי והראי' שמצוה לשמחו היינו שיבא אור תענוגו העצמי בהתפשטות גילוי נצרך לזולתו לשמחו. וענין הגילה הוא אור התענוג כשהוא בהתפשטו' כמו שהוא בעצמותו באין מונע לה מחמת רבוי ותוקף אור התענוג שמתרבה בעצמותו עד שבוקע לחוץ ואינו מרגיש כלל המונעים אף שישנם משא"כ השמחה היא שיבא התענוג בהתפשטות בערך והדרגה לפ"ע הכלים שבהתפשטות ובא ומתלבש בו אור התענוג וכמו במה שמצוה שמחת חתן וכלה הוא בשתי' וריקודין ומחולות וכדומה. ולזה אמר כאשר אשיש בעצם עם שם הוי' (שמדריגתו בחי' התפשטות בבחי' פרצוף וכמשי"ת) אז תגל נפשי באלקו' ג"כ דהיינו שיאיר אור התענוג בהתפשטות ג"כ אף למטה באין מונע מהסתרת שם אלקי' (רק שיהי' בבחי' נפשי האלקי') ובמה יהיה זה במה שהלבישני בגדי ישע וכו'. ולבאר הדברים י"ל מ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וזהו נצחי אף בגלות וכמו שמצינו שזכה האר"י ז"ל לגילוי נסתרו' מצד שמחתו ש"מ ואיך יהי' השמחה בשלימות בזמן הגלות הן מבית. רצוני כללות כי שחה לעפר נפשנו פי' מלכות שמים ומשנאיך נשאו ראש כידוע. ויובן כ"ז בהקדים מה דאיתא בזוהר ע"פ משל ענין ותיקו דלא אתתקן עמא לא אתתקן וכד רישא דעמא אתתקן עמא אתתקן שביאור זה עפ"י הקבלה רישא דעמא נק' אריך כי הוי' דאריך בחכ' וחכ' ראשית השתלשלות הספירות הנק' עמא וכד אריך אינה בבחי' התיקון כל הספי' הנמשכות ממנה אינם בבחי' תיקון ונסתעף מזה שבה"כ וסילוק האורות וכד אריך בבחי' התיקון ימצא מזה בחי' התיקון בכל או"כ. וענין תיקון יתפרש כפשוטו מל' מתוקן שיהי' קיום נצחי ואינו נצרך לתקנו וגם מלשון הלבשה כידוע דעשרה לבושין נק' תיקונין. ועתה ית' ע"פ האמור למעלה (בבטחו) בביאור ההפרש שבין רצה"פ לא יתכן לקראו אף בשם סוכ"ע מאחר שהוא פשוט מני' ובי' ולא שייך לו' וכד אנת אסתלק כו' אשתארו כולהו כגופא כו' רק הוא למציאת הארתו מנפשו ומתענג בו אבל רצון המורכב הוא אשר יקיף הארת נפשו ויגיע להנקודות ע"כ יתכן לקראו בשם סוכ"ע (ומה שמוזכר לפעמי' בסה"ק שם סוכ"ע על בחי' מל' דא"ס ובחי' ממלא להארת הקו"ח היינו בבחי' מציאת נבדל במציאת עצמותו שא"ס למציאותו עד שנק' אד"ק בשם אדם דברי' וע"ז יתכן לקרוא אור הקו בשם ממלא. וסובב לבחי' מל' דא"ס). והנה ב' הרצונות דהיינו הפשוט והמורכב נק' בשם מתוקנים. רצה"פ הלא הוא הארת נפשו המושלמת בבחי' רצון ומתענג בו ואינו נצרך לשום דבר. ואף רצון המורכב עם שזהו מגיע שיושלם בפועל עי"ז חו"ב וזו"נ וכמ"ש מאריך אפי' וגבי דילי' עכ"ז בעוד שהם עדיין במציאות הרצון משתלמת במה שהם נמצאות בבחי' רצון עכ"פ ומה שיצטרך להביאם בחו"ב ישתלמו אז בבחי' החו"ב עד שיבאו בפו"מ ישתלמו בהויתם ממש. אבל נמצא עוד בחי' רצון והוא כמו ממוצע בין הפשוט והמורכב והיינו שמחשב ברצונו בנין זה בכונה שכאשר יתרצה לבנות בנין אם יוטב בעיניו לבנות כפי הבנין אשר מחשב עתה או ישנהו ועתה אין עדיין ברצונו לבנות כלל שרצו כזה הוא כעין ממוצע בין הפשוט למורכב כי מציאת אורו ג"כ איננו מורכב מהעצים והאבנים אשר ישנם בפועל [ואין] משנים אור הרצון מהארת נפשו ולא שייך לומר עליו ג"כ כד אסתלק אשתארו. ובין המורכב כי איננו פשוט בפשיטות הנפש כי העצים והאבנים אשר ישנם בפועל משנים את אור הרצון הזה להאיר באופן אחר מהנפש כמו כאשר אין בזכותו להשיג בנין כזה אז ממשיך בנפשו את רצונו בקטנות אף כי באמת עתה בשעת מעשה אינו מתואר ברצונו כ"א העצים והאבנים אשר ימשיך מנפשו מ"מ פועלי' שינוי עכ"פ שימצא רצון זה, אינו מתוקן פי' שיהי' שלם בשלימות כי אין מי שישלימנו לא שלימות נפשו בהארתה ולא העצים והאבנים שישנם בפועל המתואר ברצונו. וגם פי' האחר בענין אתתקן דהיינו בחי' הלבשה שייך ברצון כזה כי הנה נבחין שיש ג' ענינים ע"פ הקבלה השתלשלות התלבשות השראה. וענינם ע"פ קבלה השתלשלות מה דמל' דעליון נעשה עתיק לתחתון, התלבשות בדרך האמור או"א מלבישין לזרועות דא"א וכמ"כ זו"נ מלבישי' לנה"י דאו"א השראה כמו פנימי' אבא פנימי' ע"י האמור בסה"ק וביאור ענינם הנה ענין השתלשלות יובן ע"ד דצח"מ שיש ממוצע בין דומם לצומח עצי אלמוגים שהם צומחים ומהותם דומם וכן צומח וחי יש אבני השדה שהן ג"כ צומחים ומהותם חי וכן בין חי ומדבר הוא הקוף נמצא שירידת החיות והשתלשלות ממדבר לחי הוא ע"י ערך חיות הקוף שערך חיותה הוא מדבר ועכ"ז שייך הוא לבחי' חי וכן ג"כ ירידתה מחי לצומח ע"י ערך מדריגת חיות אבני השדה וכמ"כ מצומח לדומם ע"י מדריגות חיות וצמיחת עצי אלמוגים שנמצא מגיע אור חיותם שלמעלה בבחי' מדבר ע"י ירידת המדריגות והשתלשלותן ממדריגה למדריגה עד שיוכל להחיות בבחי' דומם. וככה יובן למעלה מעלה בעולמות עליונים שיורד אש החיות האלקי ממדריגה למדריגה עד שתהי' עוה"ז הגשמי בבחי' דצח"מ הגשמי רק שבחי' הממוצע בין עולם לעולם שנבדל בערך עולם שלמעלה משלמטה הוא רק בחי' האדם שלזה נקרא אדם אדמה לעליון ממש דהיינו כמו שעצמות אא"ס נשגב לבדו ולא שייך שימצא מאורו בריבוי השתלשלות אף מדרי' האצי' כי קמי' אצי' ועשי' שוין מ"מ מצד כח יכולתו הכל להסתיר אורו שימצא הארה נבדלת בבחי' מאין ליש מציאת האצי' ככה יש בכל עולם ועולם בחי' אדם אדמה כו' בחי' מקור ושרש מכחו הא"ס לשימצא מעולם העליון עולם שלמטה כי באמת הוא הבורא הוא היוצר מצד דקמי' הכל שוין בריאה ויצי' (וית' ענין האדם בסמוך):. (ע"כ נמצא)
1