חיי אדם, שבת ומועדים פ״זChayyei Adam, Shabbat and Festivals 87
א׳הגוזז הצמר כו' והתופר והקורע:
הגוזז והמלבן והמנפץ והצובע והטווה והמיסך והעושה שני בתי נירין ואורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין והקושר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור ביום טוב. ולענין תלישת שער ונוצה בשעת שחיטה יתבאר אי"ה במלאכת שוחט:
הגוזז והמלבן והמנפץ והצובע והטווה והמיסך והעושה שני בתי נירין ואורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין והקושר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור ביום טוב. ולענין תלישת שער ונוצה בשעת שחיטה יתבאר אי"ה במלאכת שוחט:
1
ב׳התופר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ומ"מ מותר לתפור העופות שממלאין אותן וכיוצא בהן אך צריך ליזהר שישים החוט במחט מע"יט דגזרינן שמא יחתוך אותו כשיהיה ארוך ונמצא מתקן כלי (עיין בנ"א כלל ט' סי' ח'). ואם לא נתן מעי"ט אסור ליתן החוט במחט בי"ט ולאחר שתפר מותר לחתוך או לשרפו ונהגו שלא לחתכו אלא לשרפו דוקא (סי' תק"ט). וכתב הב"י בסי' תק"ט בשם הרשב"א דמותר לתפור עוף שאותה תפירה הוא לצורך א"נ ע"כ. ולפ"ז צ"ע דמשמע דהוי תפירה וא"כ לשיטת רמב"ם שכתבתי ריש הלכות יו"ט דכל מלאכות כאורג ובונה אסור אפי' לצורך א"נ אפשר דאסור וצ"ע ועיין לעיל כלל ט' מה שכתבתי בנ"א סי' ח' בשם הירושלמי ולפי מה שכתבתי שם בשם הירושלמי הטעם משום שמא יחתוך החוט למדתו וחיוב משום מחתך וא"כ אין ספק דמותר לחתכו לאחר שתפר (ועיין בד"מ שמשמע שמסופק קצת בזה דזה לא שייך אלא קודם התפירה):
2
ג׳פוצעים אגוזים במטלית ולא חיישינן שמא תקרע דאינו חייב אלא בקורע על מנת לתפור (סי' תק"ח):
3