חיי אדם ל׳Chayyei Adam 30
א׳דין קדיש וברכו ומודים ודין צירוף ואם יצאו מקצתן ופריסת שמע:
תקנו אנשי כנה"ג לומר בכ"י קדיש וקדושה וסמכו על פסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל וכל דבר שבקדושה אין פחות מי' ולכן א"א קדיש וקדושה וברכו בפחו' מי' גדולים ואפילו בשעת הדחק אסור לצרף קטן וכן לענין קריאת התורה. (א"ר) וחרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הן כפקחין ומצטרפים ובלבד שיבין מה שעונים אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר ה"ה כשוטה וקטן (נ"ה ובפ"ח שם) וצריכין שיהיו כולם במקום א' והעומד בתוך הפתח ממקום סגירת הדלת ולחוץ הוי כחוץ ואינו מצטרף ואם מכניס ראשו ורובו לפני' מצטרף עמהם וה"ה אם עומד אפילו אחורי בהכ"נ כיון שמכניס ראשו ורובו לפנים מצטרף (כ"כ הב"י ואף שכ' בשם א"ח דמראה פנים לחוד מהני וכמש"כ בש"ע צ"ל דכוונתו ג"כ שמכניס ראשו ורובו לשם דאל"כ קשה מ"ש מחצר גדולה שהרי גם שם רואים זא"ז אע"כ דוקא כשמכניס ראשו ורובו ולכן כשיש בית ולפנים הימנו חדר אם אינו פרוץ במילואו המתפלל שם הוי כאלו מתפלל ביחידי ובתשוב' רדב"ז סי' תר"נ מצאתי שכתב שזה דוקא לענין צירוף אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור אם אין לחדר פתח אחר רק דווקא דרך הבית הגדול חשוב כמתפלל עם הצבור אבל לענין לענות קדיש וקדושה קי"ל דאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ואם מפסיק טינוף או עבודת כוכבים י"א דאסור לענות ונ"ל דאיש"ר וקדושה יענה דהוי רק פסוקים אבל ברכו לא יענה (סי' כ"ה):
תקנו אנשי כנה"ג לומר בכ"י קדיש וקדושה וסמכו על פסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל וכל דבר שבקדושה אין פחות מי' ולכן א"א קדיש וקדושה וברכו בפחו' מי' גדולים ואפילו בשעת הדחק אסור לצרף קטן וכן לענין קריאת התורה. (א"ר) וחרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הן כפקחין ומצטרפים ובלבד שיבין מה שעונים אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר ה"ה כשוטה וקטן (נ"ה ובפ"ח שם) וצריכין שיהיו כולם במקום א' והעומד בתוך הפתח ממקום סגירת הדלת ולחוץ הוי כחוץ ואינו מצטרף ואם מכניס ראשו ורובו לפני' מצטרף עמהם וה"ה אם עומד אפילו אחורי בהכ"נ כיון שמכניס ראשו ורובו לפנים מצטרף (כ"כ הב"י ואף שכ' בשם א"ח דמראה פנים לחוד מהני וכמש"כ בש"ע צ"ל דכוונתו ג"כ שמכניס ראשו ורובו לשם דאל"כ קשה מ"ש מחצר גדולה שהרי גם שם רואים זא"ז אע"כ דוקא כשמכניס ראשו ורובו ולכן כשיש בית ולפנים הימנו חדר אם אינו פרוץ במילואו המתפלל שם הוי כאלו מתפלל ביחידי ובתשוב' רדב"ז סי' תר"נ מצאתי שכתב שזה דוקא לענין צירוף אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור אם אין לחדר פתח אחר רק דווקא דרך הבית הגדול חשוב כמתפלל עם הצבור אבל לענין לענות קדיש וקדושה קי"ל דאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ואם מפסיק טינוף או עבודת כוכבים י"א דאסור לענות ונ"ל דאיש"ר וקדושה יענה דהוי רק פסוקים אבל ברכו לא יענה (סי' כ"ה):
1
ב׳כל דבר שדינו ביו"ד כתפלה וקריאת התורה ונשיאת כפים וקדיש וברכו והתחילו בי' ויצאו מקצתן גומרין אותו ענין אעפ"י שלא נשארו י"א אבל לא מתחילין מה שהוא ענין אחר ומ"מ היוצא עושה עבירה ועליו נאמר ועוזבי ה' יכלו אא"כ נשארו עשרה. ולפיכך אם התחילו יוצר אור בי' וקודם שהתחיל הש"ץ תפלה בקול רם יצאו מקצתן לא יתחיל שהוא ענין בכ"ע אבל אם כבר התחיל אפילו רק באבות יגמור כל התפלה וגם הקדיש שלאחר ובא לציון דשייך לתפלה שהרי אומרים תתקבל צלותהון כו' אבל אין קורין בתורה שהוא ענין בפ"ע (סי' נ"ה) ואם התחילו לקרות' בי' ויצאו יגמרו הקריאה אבל לא יוסיפו מז' קרואים ואין אומרים מפטיר שהוא ענין בפ"ע (א"ר רסי' קכ"ח) ונ"ל דג"כ אין הכהנים נ"כ שהוא ענין בפ"ע ואם התחילו הכהנים בנ"כ ויצאו יגמרו אבל הקדיש שאחר עלינו אין אומרים שאינו אלא מנהג ובערבית אם התחילו ברכו' בי' יאמר הקדיש שלאחר ק"ש דשייך לק"ש וברכותיה דהכל שייך לברכו אבל לא קדיש שאחר התפלה ואפילו שהתחילו כבר התפלה בי' שהרי מותר להתחיל אף בלא י' (סי' נ"ה וע"ש בע"ז בשם ל"ח) ונ"ל דה"ה אם אמרו פסוקי דזמרה וישתבח ויצאו לא יאמרו קדיש ופשיטא ברכו שהוא ענין בפ"ע. כללו של דבר לעולם לא יגמרו או יאמרו קדיש אלא על דבר שהיה צריך להתחיל דוקא בי' ואם יש עשרה ביחד רק שאחד מהם התפלל ש"ע או שהוא ישן מצטרף עמהם:
2
ג׳אם התפללו כ"א וא' ביחיד ואח"כ נזדמנו יחד אסור לומר קדיש וקדושה שכבר פרח מהם חיוב זה ולכן צריך ליזהר מה שנוהגין לפרוס על שמע ולומר קדיש וברכו שיהיה עכ"פ אחד שלא התפלל עדיין דאל"כ איך יאמר ברכו ואין א' שיברך אבל אם יש א' שצריך להתפלל אזי נוהגין לפרוס על שמע אפילו מי שכבר התפלל אבל יותר טוב שזה שצריך להתפלל יפרוס ע"ש (ס"ט) ובערבית אין נוהגין לפרוס על שמע כיון שא"א רק ברכו לבד בלא קדיש. ויש נוהגין גם בערבית לפרוס על שמע לבד מערבית דשבת ויום טוב אין פורסין על שמע דמסתמא הכל באים קודם ברכו גם בשבת ויו"ט בשחרית וב' וה' בשחרית אין לפרוס ע"ש שישמעו מן העולים בתורה. ולענין אם מקצתן כבר קראו בתורה עיין לקמן בדין קריאת התורה:
3
ד׳כשיאמר החזן קדיש לא יאמר פסוק ועתה יגדל ומכ"ש במקום שאסור להפסיק ויענה איש"ר כו' עד יתברך בכל כחו ר"ל בכל כוונתו ובכל איבריו ר"ל שיאמרנה בכל לב ונפש ולא רק כמוציא שפתיו ולבו בל עמו וגם לא יענה בקול גדול שלא יגביה קולו יותר מהאומר קדיש כמ"ש דאין העונה אמן רשאי להגביה קולו יותר מהמברך (א"ר). ומטעם זה יש להזהיר להקורא בס"ת שעונה אמן בקול שלא יגביה קולו יותר מהמברך ויכוין לשמוע מש"ץ עד דאמירן בעלמא ואז יענה אמן (נ"ו):
4
ה׳בקדיש חייב לכרוע ה' פעמים א' כשיאמר יתגדל ויתקדש ב' כשיאמר איש"ר ג' כשיאמר יתברך ד' כשאומר שמיה דקוב"ה ה' כשאומר ואמרו אמן. והגר"א בביאוריו סי' כ"ו סק"י כ' שאין לכרוע כלל בקדיש ע"ש. ועוד נהגו לכרוע ולפסוע ג' פסיעות ואא"כ אומר עושה שלום כמו אחר תפלת י"ח (שם). ויש לומר דקודשא ולנוח באתנחתא ואחר כך בריך הוא לעילא כו' י"א בשם הד"מ ובבאורי הגר"א סק"ח הכריע שי"ל דקוב"ה ולנוח באתנחתא ואח"כ לעילא כו':
5
ו׳מצוה יותר לענות איש"ר מקדושה וברכו ואם יש ב' בתי כנסיות ילך ויענה קדושה דשם ישמע גם קדיש שאחר התפלה ואסור לפסוק באיש"ר כששומע קדושה ולהיפך צ"ע (מ"א ר"ס נ"ו):
6
ז׳אסור לומר קדיש רק אחר פסוקים או תפלה או לימוד (סי' נ"ד) ודוקא כשהיו י' בשעת אמירת הפסוקים והלימוד אבל אם לא היו שם י' אעפ"י שאח"כ באו י' אסור לאומרו עד שיאמרו עכ"פ ג' פסוקים (ומגן אברהם סי' רל"ד וסי' ס"ט וכ"כ א"ר סי' נ"ה וסי' תקפ"א בשם כלבו דלא כט"ז בסי' נ"ה) ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה אם לא בהפסקת מזמור אבל ב' ב"א מותרים לומר קדיש ביחד וכשם שאסור להרבות בקדישים וא"א קדיש דרבנן כ"א על תורה שבע"פ ולא אחר פסוקים ולכן אומרים בריית' דר"ח בן עקשיא כו' ואפילו ב' הלומדים אומרים קדיש כשיש י' אפילו מי שלא למד מותר לומר כמו בפריסת שמע (סימן ס"ט):
7
ח׳כשיאמר הש"ץ ברכו עונין אחריו ברוך ה' כו' ואם לא שמע מהש"ץ ברכו רק שמע מהקהל שעונים עונה אחריהם אמן ואחר שעונים הצבור ברוך כו' לעולם ועד יענה הש"ץ ג"כ ברוך כו' ולא יענה אמן אחר הצבור שאומרים ברוך כו' לע"ו וכן הצבור אין עונים אמן אחר שסיים הש"ץ ברוך כו' לע"ו ועיין כלל י"ח סי' ה' (נ"ז):
8
ט׳ישמע מהש"ץ נקדש עד קדוש כו' ואז יענה קק"ק ואח"כ ישמע מהש"ץ לעומתם וכשמסיים יאמרו עונה ברוך כו' ואח"כ יאמר הש"ץ ובדברי כו' עד לאמר ואז יענה ימלוך כן הוא המנהג הנכון וכן נהג הגר"א אך לא נוהגין כן ולא יחטוף לענות מקודם שסיים הש"ץ. ויגביה עצמו מעט למעלה וגם יסתכל מעט למעלה בשעה שאומרים קדושה (קכ"ה):
9
י׳כשיגיע הש"ץ למודים חייבין הכל לשחות עמו כמו בהשתחויות שבי"ח ואומרים מודים דרבנן והוא מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' כו' וכשיאמר ה' יזקוף עצמו ומסיים בלא שם רק ברוך אל ההודאות וכשיאמר ברוך ישחה גם כן ונראה לי דכשאומר אל יזקוף (ועיין בביאורי הגר"א) וי"א כל הנוסח בשחיה (קכז):
10
י״איש ליזהר שיכוין לומר קדושה שביוצר וקדושה של ובא לציון בצבור די"א דאסור לומר ביחיד (נ"ט):
11
י״בהבא לבה"כנ או שסיים תפלתו והצבור עונין איש"ר או קק"ק כל זמן שלא סיימו מותר לענות עמהם רק לא יאמר תיבת אמן כי אסור לומר אמן רק תיכף אחר שסיים הברכה או הקדיש אלא יתחיל יהא שמיה כו' ועיין כלל ו' סי' ד' (סי' קכ"ד):
12