חיים וחסד קמ״גChayyim VaChesed 143
א׳קדש לי כל בכור (שמות יג, ב). המחשבה הראשונה תיכף כשיעמוד משנתו, אז יקבל עליו עול מלכותו שעומד לפני אין סוף ברוך הוא. או כשישמע דבר המתקבל ימשיך את עצמו עליו אחר הדיבור, כי הדיבורים ששמע מהחכם יעשו רושם ללב עד שישבר את הלב לגמרי, כי השמיעה עושה רושם בלב תיכף ואחר כך כשהולך אחר הדיבורים משבר הלב מעט מעט. ועיקר שיגביה את עצמו אל האמת בעקשנות וע"כ כי הכל שקר אלא הרגילות מטה אותו אל האמת. דרך משל הקדירה אף על פי שישפוך לתוכה כל המימות רותחין נעשה קר, והטעם כי היסוד של הקדירה קר, אך כשיעמיד אותה אצל האש להפוך היסוד של הקדירה לחמימות, אז יהיה הדבר שבתוכה חם. כך כל השכליות לא יועילו לאדם כשהוא מגושם, אף על פי שהולך לפרקים עם השכל ב' או ג' ימים אינו מועיל לו השכל, והטעם מפני שהשכל נופל ליסוד והוא חומר מגושם ואינו נעשה עצמיות עמו להתחבר אל הלב. אבל כשמכתת החומר ומשבר הלב ומגביה את עצמו אל האמת, כי תחלת האדם היא מן הלב, כי הלב מבין החכמה שכן צריך להיות, אז כל האברים שם.
1
ב׳כשהדיבור הוא בחכמה הוא נסתר, וכשמגביה ההבנה שלו אל המשכיל אז יכול לבא להתגלות החכמה. וזה י"ה ו"ה, המשכיל דהיינו החכמה נקרא יו"ד אל ההבנה שנקרא ה', ואחר כך אל הקול שנקרא וא"ו, ואחר כך לדיבור שנקרא ה' אחרונה. לכן צריך להגביה הלב היא הבינה למשכיל, דהיינו להטיב את עצמו אל המשכיל תמיד בלב שלם ובמוחו וברגילות, אז יכול להשיג שכליות חדשים, וזהו יחוד שלם כשהולך מדיבור לקול ומקול להבנה ומהבנה למשכיל, ובוודאי מחמת החכמה שנקרא יוד שהיא במוקדם שהיא מעורר אותו הרי י' עם ה' ועם ו' הוא קול ועם ה' אחרונה גימטריא ע"ב הרי יחוד.
2
ג׳והעיקר שיקרב אל הלב גם כן דביקות הבורא מכל צבאיו ושרפים וגו' ולא בחר אלא בי בריה שפלה כמוני בשר רמה רוח, ואין להקב"ה נחת אלא מישראל, ובפרט מבעל תשובה, שהרי מונח בקטנות מאוד בשכליות תחתונים, ומים תחתונים בוכים לקרב גבי ליבא (ב"ר ה, ד), ואחר כך כשמגביה את עצמו וכל השכליות עמו דהיינו הרצוניות לאין סוף ברוך הוא אז יש תענוג גדול לקב"ה מזה. ובזה יתלהב לבו מאוד לאהוב אותו ולירא מפניו בכל לבו ובכל נפשו, וירחיק מלבו אהבת עולם הזה וימאס בעיניו עולם הזה:
3