חיים וחסד קס״הChayyim VaChesed 165
א׳השכל והדעת של אדם יש בו כח כל כך עד שיטה את האדם להמקום שחובר שם, שאינו יודע ואינו מרגיש שום אבר, ולא ירגיש אכילה אם הוא רעב או לא. על כן יראה האדם להפוך הדיעות, לראות שיש בורא עולם, וכשירגיש זאת ממילא יהיה נוטים כל האברים אחריו. ועל כן נקרא האדם דכר, לשון זכרון, זהו האדם שיש לו דעת. אבל נשים דעתן קלות (קידושין פ:), והטעם, אנו אין לנו מי שיפסוק בינינו לבין המקום רק אנו מקבלים השפע מהקב"ה עצמו, אבל הנשים יש דבר אחר שמפסיק בינם ובין המקום, על כן דעתם קלה. וכן מי שחוטא חס ושלום אז תשש כחו גם כן כנקבה, ופעם נוטה לצד הקליפה ופעם לצד הקדושה, ואין לו העמדה כלל במקום אחד ואין לו זכרון, על כן גם הוא ממין הנשים, מצד השכחה. והתיקון לשמור שבת שהוא יומא דנייחא שהוא ברית, וכתיב (שמות כ, ח) זכור את יום השבת לקדשו, כשהוא מקדש השבת הוא בא לכלל זכור ומתקן החטא. על כן יש לשמור מאוד מן החטא שלא יפגום הדעת שלו חס ושלום ויבא לידי שכחה ח"ו, וצריך ליזהר בזה מאוד:
1