חיים וחסד רל״דChayyim VaChesed 234
א׳הוקר רגליך מבית ריעך (משלי כה, ז), פירוש האדם הוא בית להקב"ה, ולכן צריך להוציא המרגיל שהוא היצר הרע מן הבית. וזה (ישעיה נח, יג) 'אם תשיב משבת רגליך'. כי הנה יש ג' עולמות, עולם המעשה ועולם המחשבה ועולם הדיבור, והנה בשבת צריך לעלות למעלה מג' עולמות כדי להדבק להרצון. וז"ש (שם) 'וכבדתו מעשות דרכיך', זו עולם המעשה. 'ממצוא חפציך' זו עולם המחשבה, ונקרא כן על שם שממציא לאדם כל החפצים. 'ודבר דבר' זו עולם הדיבור. וצריך להגביה את עצמו למעלה מהג' עולמות הנ"ל ולדבק באין סוף ברוך הוא כל היום, ובחול מכל מקום יורד למטה וחס ושלום יש קצת פירוד, הוא כנע ונד להגביה המעשיות הגשמיות להשי"ת.
1
ב׳וז"ש (תהלים קז, כג-כד) 'יורדי הים באניות', הוא עולם הזה שהוא כאניות בנע ונד. 'עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה'', שיגביהו המעשיות לשרשם. אך מי הוא שיכול להגביה המעשה הגשמיות הוא מי שיש לו השתוקקות וחשקות תמיד לחזור לשרשו, שאף שעוסק בגשמיות נשאר לו השתוקקות להקב"ה כי בלא זה ישאר גם הוא למטה, וז"ש (שם, ל) וישמחו כי ישתוקו, פירוש ישתוקו מלשון השתוקקות, מחמת גודל השתוקקות דיבורים שיש לו, אז 'וינחם אל מחוז חפצם', פירוש יכול לחזור ולהגביה את הגשמיות לשרשם, אבל מי שאין לו השתוקקות אז חס ושלום יכול גם הוא ליפול בארציות. וזה סוד (מגילה כד:) תפילין שעשאן עגולים סכנה ואין בו מצוה, סכנה שלא ישאר חס ושלום למטה, ואין בו מצוה שלא יכול להתחבר עמו הגשמיות לשרשן. והנה כתוב (בראשית לז, א) וישב יעקב בארץ, שישב בארציות כדי לאגור ולאסוף הגשמיות לאביו שבשמים:
2