חיים וחסד רל״וChayyim VaChesed 236
א׳מדת הכתר אי אפשר לבוא בהתגלות אל תוך דיבורים ואותיות, כי מדת הכתר נקרא 'אין' אך שנמשך למדת מלכות שבכתר, וגם שם אין לנו תפיסה רק אחר שיומשך ממלכות שבכתר לראש החכמה, והחכמה נקרא משכיל ומחוקק, ומשם נמשך ממלכות שבחכמה לראש הבינה, ומבינה ע"י מלכות שבבינה לו' קצוות, ואז יש לנו תפיסה. ומהו' קצוות לדיבור, וצריך להגביה הדיבור לשרשו לחכמה, כי החכמה שואלת אותיות להדיבור. וז"ש (תהלים סב, יב) 'אחת דיבר אלהים שתים זו', 'זו' היינו כשמחובר הו' קצוות לז' מדות שבחכמה, אז 'שמענו' - בא לידי שמיעה. וזהו (שבת פח.) מי גילה רז זה לבני, 'מי' הוא מדת בינה (זהר ח"ב קיז.), והבינה מגלה רז, פירוש מריש דרגין ע"י מדת מלכות שנמשך לבינה ומשם נמשך לדיבור. וזה שאמרו רז"ל (ילקוש דברים פל"ב רמז תתקמב) לשבר את ה'א'ז'ן, א' מאזן הוא א' חכמה, שנמשך ע"י מלכות, לרצון שהוא בינה, הרי אותיות א'ז'ן. נמצא שהבינה נקראת בענין זה נגד החכמה שמקבלת הימנה, נקראת פתח, כמו מי שפותח אזניו לשמוע דבר שיאמרו לו, ועל כן נקראת שמיעה (תקו"ז קל.), מלשון קיבוץ, שמקבץ לתוכו הדבר, כן הבינה מקבלת מחכמה, אבל בחינת ראיה, מי שרואה באחר נמצא נותן לו בהראיה ומשפיע בו:
1