חיים וחסד רל״חChayyim VaChesed 238
א׳והנה קודם שיבא לדיבור צריך המשפיע להשפיע ולהשפיל את השפע שיעבור דרך מדריגות תחתונות ודרך הו' קצוות עד שיגיע לדיבור. והנה יש מי שיכול לתפוס הדבר תיכף כמו שהיה בהרצון ואינו צריך לעבור דרך המדריגות, וזה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, פירוש נעשה הוא הדיבור והשמיעה הוא ההבנה, מחמת שתפסו עצמיות גדלות הבורא כמו שהיה בהרצון ונתבטל במציאות יתברך, ואחר כך היו יכולין לימשך להבנה שהיא השמיעה מחמת שדבקו ונקשרו תחילה באין. וז"ש (שה"ש ב, ג) כתפוח בעצי היער כן דודי וגו', זה נאמר על הקב"ה, ובגמרא (שבת פח.) דרשו שקאי על ישראל, מה התפוח הזה כו', כי במעמד הר סיני נתגלה הרצון בגילוי גמור בלי שום הפסק מחיצה, וכשראו כבודו הבהיר והנחמד נעשו מכח הראיה ההיא עצמיות עמו יתברך. וזהו (שם קיד.) טביעת עין של תלמיד חכם, שהעין שלהם נטבע בדבר שמסתכלין, ולא היו צריכין לעבור דרך המדריגות הנ"ל עד שיבא לתכלית הפרי, אלא כמו שאדם מחמת חימום נתבטל במציאות נגד אותו דבר כך נתבטלו ישראל במציאות, ומגודל הבהירות היו ממהרים לעשות איזה עובדא מה שיזדמן להם, ועל כן אמרו נעשה, וזה גופא היה עובדא. נמצא שבמעמד סיני היה הפרי קודם לעלין, כי פרי הוא גמר ותכלית, ועלין הם העולמות מקבלין שפע מן הפרי.
1
ב׳וז"ש (זהר ח"ב מג:) ישראל סבא ישראל זוטא, 'ישראל סבא' הוא תחילת המחשבה שעלה ברצונו של המאציל סוף מעשה במחשבה תחלה, ומי שישיג ויתקשר במדריגה זו נקרא ישראל סבא, ו'ישראל זוטא', הוא הקטנות השכל שהוא הו' קצוות, ואותיות ישראל הוא לי ראש (פע"ח הלולב פ"א), שיתחבר ויתקשר בהראש שזה היה תכלית כוונת השי"ת ברוך הוא, וההשתלשלות בהו' קצוות הוא רק כדי שיבנה אדם מדותיו ויבוא לגמר בנין, ויחשוק לשכל הבהיר שיש באביו מחמת שהקב"ה משרה עליו בהירות הדעת ועי"ז הוא מבין תכלית כוונת אביו, והדעת הוא ישראל סבא כי דעת הוא לשון התחברות, כי הבן עם האב הוא בתכלית אחדות גמור ופשוט והתחברות והתקשרות גמור. ועיין בזה:
2