חיים וחסד רס״הChayyim VaChesed 265
א׳אין עונין אמן במקדש (ברכות סג.), אבל עתה עונין אמן, הטעם כי המברך מושך ההשפעה מעצם שם הויה ברוך הוא, והעונה אמן מקבל מאדנות, הוא יראה, ומחמת יראה הוא מודה ומנצח המדות שלו ובזה מקבל המשכה מאדנות. והטעם, כי עתה אנו לבר מגופא, והוא נצח והוד לבר מגופא (זהר ח"א כא:), אבל בזמן שבית המקדש קיים אז היינו בבתי הגוף עצמו, שעצם הויה ברוך הוא היה שורה בתוכינו, לא היינו צריכים אז לעבוד מיראה ולנצח ולהודות, כי עצם ההויה היה מגולה:
1