חיים וחסד ער״דChayyim VaChesed 274
א׳הנה כשאדם רוצה להתפלל או לעשות איזה עובדא, יראה לחשוב מקודם ולסדר באיזה כוונה יתפלל, ויסדר השכל קודם התפלה, ויתגבר על עצמו לבוא לשכל ההוא ואחר כך יתפלל, כי אי אפשר לאדם לעשות ב' מלאכות ביחד, דרך משל אם אדם רואה בנין מפואר, נמצא בשעה שרואה את הבנין אי אפשר לו לחשוב בשעת ההסתכלות שהוא יבנה גם כן בנין כזו, כי צריך בשעת הראיה לשום עיניו ומחשבתו על הבנין ההוא. וכן השי"ת מנהיג את העולם בבחינת אדם, ולכן יש אדם דאצילות וכו'. וכן בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון כתיב (בראשית ב, כא) ויפל אלהים תרדמה על האדם וגו' ויקח אחת מצלעותיו, כי בשעה שעסק בבריאת האדם כביכול עסק בו בכל מחשבתו, אך אחר כך כשברא את האדם והפיל תרדמה ולקח ממנו ההסתכלות בנה בנין השני. וז"ש בכתבים (פע"ח העמידה פ"ג ופט"ז) כי מברוך עד למען שמו באהבה הוא גמר בנין האדם, ואחר כך מתחיל בנין הנוקבא, כי אי אפשר לב' בנינים להצטייר כאחד. על כן יעשה כנ"ל, היינו להתיישב בלבו קודם התפלה על השכל, כמ"ש (ברכות ל:) חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, וכשיתפלל יתפלל בתמימות:
1