חיים וחסד רצ״בChayyim VaChesed 292
א׳הנה כתיב (ירמיה נא, יד) נשבע ה' צבאות בנפשו. אחור וקדם צרתני (תהלים קלט, ה), אחור למעשה בראשית כו'. נפשו נקרא עיגולים ורוח נקרא יושר (ראה ע"ח שער א ענף ג), וקשה הוא רוח עליונה מנפש, ועיגול הוא מדריגה עליונה, והיה לו לומר בהיפך. אלא סוף מעשה במחשבה תחלה, למשל כשאדם עושה כלי לשתות הרי התענוג מהשתיה היה במחשבה שלו קודם עשות הכלי, וכשנגמר הכלי ושותה נשלם המחשבה ראשונה, זה נקרא נפש, הכלי נקרא יושר, ועל כן נקרא נפש עיגול, נפש - רצוניות, שבתחילה ראה התענוג של הכלי. והנה ישראל עלו במחשבה תחילה (זהר ח"א כד.), ונמצא שתחלת המחשבה ראה תענוג מישראל, כמו שאמרו רז"ל (ילקו"ש שמות רסח) אליעזר בני כך הוא אומר, זה היה מעורר אותו לברוא את ישראל ונשלם רצוניות השי"ת. וזהו אחור למעשה בראשית וקדם לפורעניות, כי אף שאנו נבראים בסוף הכל ואנו המדרגה התחתונה מהכל, אעפ"כ התענוג שבא מעובדות להשי"ת היה קדם להתגלות, פורענות לשון התגלות, שנצטיירה ונתגלה בחכמה תחלה.
1
ב׳והנה השי"ת נקרא קדוש, כי השי"ת נקרא אין סוף ונתלבש את עצמו בי' מדות, וז"ש (יוצר לר"ה, שהש"ר ד, כב) מלך בעשרה לבושים לבש, וע"י זה הלבשה אנו יכולים לתפוס בו ולהלביש אותו בי' לבושים וזהו נחת רוח לפניו. וז"ש (דברים ח, ד) שמלתך לא בלתה מעליך, כשאנו מקשרים המלבושים ומלבישים את אורו בהמלבושים אין להם כליה עולמית, והלבושים נקראים מדות לשון לבוש. וז"ש (ש"ב ח, יג) ויעש לו שם, לשון שממה, הוא הצמצום האור. וז"ש (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש, גאות לשון הגבהה, גאות גימטריא ת"י, ר"ל החכמה נמשך עד סוף דרגין, וכן קדוש גימטריא ת"י.
2
ג׳וז"ש (יבמות סד.) תפלתן של צדיקים דומה לעתר שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים, ובכל מדה שאנו מתלבשין בו אנו ממשיכין אותו גם כן לאותו מדה, דרך משל כשאנו מתלבשין עצמינו ברחמנות אף השי"ת כביכול מתלבש עצמו באותה מדה רחמנות. וכל מדה כלול מי', כי כולם בחכמה עשית (תהלים קד, כד), וכולם נכללין בחכמה, נמצא בכל מדה יש כח העשר דהיינו החכמה, וזהו ק' מן קדוש, ואנו נקראים ד' - דלית ליה מגרמיה כלום, ואנו ממשיכים אותו ע"י הג' מדות חג"ת הרי ש', והמשכה עצמו נקרא ו'. וז"ש (איוב כג, יג) 'והוא באחד ומי ישיבנו', הקב"ה הוא באחדות אין סוף, 'ומי ישיבנה', ע"י הבינה יכול להשיב המדות לשרשם, והוא ע"י כי 'נפשו אותה ויעש' קדוש.
3
ד׳וזה גם כן (תענית יד:) מלך בקימה ושרים בהשתחויה, פירוש קודם המשכה היה מ"ם סתומה, וזו מ"ם ממלך, ונמשך ע"י "ג"ג"ת וכל אחד כלול מו' הוא למ"ד ממלך, והמשכה הוא ך' פשוטה, וזהו מלך בקימה, פירוש כשאנו כופפין עצמינו תחת רצון השי"ת שימשך עלינו השפעת החכמה נקרא אצל הרצון קימה, ושרים בהשתחויה פירוש כשהאור נמשך אלינו ע"י המדות הוא נקרא השתחויה.
4
ה׳והנה אמרו (ברכות סג:) אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, פירוש אנו צריכין לייחד קוב"ה ושכינתיה (ביחוד ולא שום עצם אחר) תוך המלבושים, וז"ש ימית עצמו, שלא ישאר עצמו תוך המלבושים רק קוב"ה ושכינתיה ביחוד ולא שום עצם אחר. וגם זהו פירוש אין התורה מתקיימת אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליה, פירוש שלא תהיה אתה עצם מופרד מהשי"ת חס ושלום, אלא תקשור עצמך בהשי"ת ותהיה אחדות, וזהו ערום - יהא ערום מגופניות, שלא יעשה אלא להעלות השכינה מארציות ויבוא הקב"ה לתענוג גדול ושעשועים גדולים וישפוך עליו גם כן התענוג ההוא מלמעלה, ומי הוא השוטה שלא יהיה בו תאוה לקבל התענוג גדול של אין סוף ברוך הוא. וזהו (ישעיה ו, ג) ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, המלבושים נקרא כבודו. וזהו (אבות פ"ה מ"ו) אף צבת בצבת עשויה, פירוש האיך יכולין אנו להמשיך אותו לרצונו לקבל ממנו תענוג, בצבת, כשאנו מבטלין רצוננו של הגוף:
5