חיים וחסד שמ״וChayyim VaChesed 346
א׳אמר רבי יוסי (נדרים לח.) בתחילה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר (שמות לד, כז) כתב לך, פסל לך (שם, א), מה פסולתן שלך אף כתובתן שלך, ומשה נהג בה טובת עין ומסרה לישראל, עליו הכתוב אומר (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל.
1
ב׳התורה היתה גנוזה שני אלפים שנה (ב"ר ח, ב), ב' אלפין הם חכמה ובינה שבאלף א"ל א' הוא חכמה, ל' הוא הבינה (תקו"ז פט.), שמלמדת לאחרים או אחרים מלמדין אותה. והנה חכמה היא מ"ם, והג' מדות שבחכמה שעל ידם בא המשכה נקרא ש', וה' הבינה, וזה צירוף משה. וזהו בתחלה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר (דה"א כג, יז) ובני משה וגו' עד למעלה - ראש למעלה מששים ריבוא (ברכות ז.), פירוש שהם היו למעלה מהו' קצוות שהוא במספר מועט, אבל מקודם היו בריבוים שהיו ישראל ששים ריבוא ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, המשיך לישראל. וזה (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, פירוש שהמשיך התענוג להו' קצוות כדי שיעלה אותם, כי התענוג יש לו חשקות תמיד להשפיל את עצמו כמו שאמרנו לעיל אגברו חמרא לדרדקי כו' (סנהדרין לח.):
2