חיים וחסד שפ״זChayyim VaChesed 387
א׳אין העולם מתקיים אלא על משה ואהרן, כתיב הכא (שמות טז, ז) ואנחנו מה, וכתיב התם (איוב כו, ז) תולה ארץ על בלימה (חולין פט.). הנה כתיב (שה"ש ח, א) מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי, הנה יש ב' עולמות, שהם עולם התחתון שצריך להגביה לקב"ה, ועלמא דאיתכסיא. וזהו (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם יושב אוהלים, פירוש יושב לשון עכבה, פירוש אפי' עולם התחתון שצריך להגביה לקב"ה היה מחבר בהקב"ה, ועל כן שייך לשון עכבה. ואחר שעובר דרך זה העולם ויתקשר בהשי"ת בהקשר שיש בזה העולם, אזי יכול לקשר את עצמו אחר כך בקשר יותר עליון, בקשר שיש בעלמא דאיתכסיא, אבל כל זמן שלא עבר בזה העולם אי אפשר לו להתקשר בקשר שהוא יותר עליון.
1
ב׳והנה כתיב (שמות ו, ג) וארא אל אברהם וגו' ואל יעקב באל שדי, שדי הוא שאמר לעולם די (חגיגה יב.), פירוש כי השי"ת היה טובו יכול להתפשט בלי גבול, אלא שאמר לעולמו די כדי שיבין האדם שמסיים הטוב הקב"ה והתחיל לחזור לשורשו ושם הוא מקום רחוב. וזהו (איוב לב, ח) ונשמת שד"י תבינם, 'הנשמה' מחמת 'השדי' שאמר לעולמו די 'תבינם' שצריך לחזור לשרשו. והנה בעולם התחתון יש פעם אחד בבחינת שד"י, כי יש טוב ורע, והנה הרע יש איסור גמור להתקרב אליו כלל, ובהטוב גם כן אמרו חז"ל (יבמות כ.) קדש עצמך במותר לך, הרי הוא שד"י שאמר לעולמו די. אבל בעולם העליון יכול להיות לו יניקה מב' השדיים, כי שם אנו יכולים לעבוד השי"ת אף בגבורה, וז"ש (ברכות סד.) צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שהולכים גם שם ממדרגה למדרגה ויכול להיות להם יניקה מב' השדיים.
2
ג׳וזהו מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי, שהנה עולם התחתון נקרא בת, שהוא מקבל מעולם העליון, ועולם העליון נקרא אחות, לשון התחברות, ששם הב' בחינת שד"י באחדות, וזהו 'מי', על ידי שמבין גדלות הבורא, 'כאח לי', פירוש תעבוד את הבורא בב' המדות שנקרא אחות, וזהו 'יונק שדי אמי'
3
ד׳והנה יש מים תתאין ומים עילאין, מים תתאין בכיין (תקו"ז יט:), הם אהבות התחתונות, בכיין לחזור לשרשם, וכשחוזרים לשרשם נקרא שיר, שמשוררים. ומים עילאין תליין (תענית י.), שהם תורה ומצות שאין להם התחברות כלל להגוף אם לא יחברם להקב"ה, ובאם לאו הרי הם תלוים. והנה התורה נתנה ע"י משה, ומשה נצח כל המלאכים שאמרו (שבת פח:) תנה הודך על השמים והוריד אלינו, ואהרן החזיר לשרשה התורה להקב"ה, שהיה מתוך השלום ומקשט המשכן לשריית הקב"ה, ואימתי נקרא אצלינו הוד, כשאנו מחזירין להקב"ה אותה הרי ההוד, ואם לאו אין התורה אצלינו הוד. והנה (ירמיה לג, כה) אם לא בריתי חקות שמים וארץ לא שמתי, וז"ש אין התורה מתקיים אלא ע"י משה ואהרן, וזהו תולה ארץ על בלימה, מפני מה הארץ שהיא התורה תולה, על בלי מה, שאינו חושב עצמו לאין ומה, ועל כן אינו יכול לחבר התורה עם הקב"ה:
4