חיים וחסד תי״חChayyim VaChesed 418
א׳סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני (שה"ש ב, ה). הנה יש ב' אשות, אש המקבל ואש המשפיע. והנה קודם שמשפיע העשיר לעני נקרא אב"א, ששכל הוא בגדלות, והעני הוא בבחינת חולת אהבה, וכשמשפיע לו הרי ניתוסף אהבה אצל העני אל העשיר. וכך אנו אצל הקב"ה, פירוש מה שהמשיך הקב"ה את עצמו לזה העולם הוא חסד, כי מי הקדמני ואשלם (איוב מא, ג), וזה (תהלים קו, א) הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, כי העולם מתחיל מחסד, וזה חס דלית.
1
ב׳וז"ש 'סמכוני באשישות', בב' אישות, כי מחמת שהקב"ה הוא גדול מאוד ואף על פי כן משפיל אלינו הרי ניתוסף בנו אהבה. אך אימתי אתם יכולים לסמכוני, 'כשתרפדוני בתפוחים', כי התפוחים יש לו ג' גוונין (עי' פרדס רמונים שכ"ג פכ"א), לבן אדום ירוק, ירוק הוא ממוצע והוא מדת הרחמנות, והנה הג' מדות נכללין באחד, כי האהבה בא מחמת הרחמנות, ואם אינו יכול למלאות רצונו יש לו בושה ממנו. והנה לנו צריך גם כן להיות רחמנות על הקב"ה, כי הוא מלך גדול ומשפיל עצמו אלינו, וכשיהיה בנו מדת הרחמנות על השכינה אז אנו יכולים לסמוך להקב"ה.
2
ג׳והנה כתיב (תפילת שמו"ע) הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך, ולכאורה הוא כפל לשון, אלא הכי פירושא הטוב הוא הקב"ה שהוא גנוז מאוד, כמ"ש (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתר פני, אך מחמת הרחמנות על הניצוצות הקדושות המשיך את עצמו אל החסד. ואנו הולכין מתתא לעילא צריך להיות בנו מדת הרחמנות תחילה על השי"ת, וע"י הרחמנות יש לנו התחברות עם השי"ת, כי הנה הדל והעשיר הם נגדיות, וע"י הרחמנות הם מתחברים. והנה לפעמים כתיב (תהלים צז, ה) הרים כדונג נמסו, וכתוב אחד אומר (שם צח, ח) יחד הרים ירננו, וזה כי הג' מדות גדולה גבורה תפארת אצל הקב"ה הם באחדות ובגשמיות הם נפרדים, וזהו פירוש הכתוב כשהם יחד ההרים אז ירננו, שהם עולים ממדריגה למדריגה. וזהו 'כי חולת אהבה אני', זהו אמירת הקב"ה, כי מאחר שנמשך לכם החיות אזי כביכול אני חולת אהבה שתחזירו לי החיות.
3
ד׳והנה כתיב (שה"ש א, ז) הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים, כי באמת האדם הוא עצמיות עם הקב"ה, ואם כן מפני מה אין אוהב להקב"ה, אלא הוא מפני שדומה לו שיש לו כבר אהבת הבורא, אבל בלא זה היה רודף להשיג אהבת הקב"ה והיה משיג בכל עת יותר. וזהו 'הגידה לי', המשך אלי, 'את שאהבה נפשי' ברצוניות היה כן כדי שתכירו, אך מהו העיכוב מפני שאתה בעיניך 'כצהרים', וזהו סוד איכה תרעה, לשון ריעות וכו' 'כצהרים':
4