חיים וחסד ת״כChayyim VaChesed 420
א׳ויקרא אל משה מאהל מועד וגו' (ויקרא א, א). הנה אמרו (יבמות יג:) כי תיבה שצריכה למד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה. פירוש הלמד הוא נקרא תענוג, וה' הוא יראה, פירוש הקב"ה רצה לקבל תענוג מישראל, על כן סעד אותם בהיראה שלא יפלו למטה ועי"ז יוכלו להשיג התענוג. והנה לכך נקרא הלמד תענוג, שמלמד האדם, וגם בהבנה יש ט' מדות, וההמשכה מהחכמה הוא ו', ו"ט וא"ו הוא ציור למד, וגם כי החכמה נקרא הויה, וההבנה אף על פי כן שאי אפשר לה לתפוס הבהירות החכמה אף על פי יכולה לתפוס המספר של החכמה שהוא הויה ומספרה כ"ו והוא ציור למד (עי' תק"ז פט.).
1
ב׳והנה בהמחשבה יש אותיות, על כן יש אתוון רברבין ואתוון זעירין (זהר ח"ב קלב.), פירוש שמחוברין עם הרב שהוא חכמה, והדיבור נקרא אתוון זעירין כי מחמת דיבור של המלך אנו נזערין, כי הדיבור הוא יראה. והנה היראה נקרא אהל להתענוג שנקרא מועד לשון קישוט. וז"ש 'ויקרא אל משה', שיש אות א' זעירא, והוא מחמת 'אהל מועד', שרצה להשיג 'אהל' הוא יראה כדי שיוכל להשיג 'המועד' שהוא התענוג.
2
ג׳והנה התענוג מייפה היראה, והיראה נקראת אשה יראת ה' (משלי לא, ל), והתענוג גם כן נקרא אשה ריח ניחוח (ויקרא א, ט). וז"ש (שה"ש א, ה) 'שחורה אני' מצד היראה, 'ונאוה' מצד התענוג. וז"ש (שם, ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים, פירוש אם אין לך התחברות עם התענוג שנקרא 'יפה בנשים', 'צאי לך בעקבי הצאן' פירוש תלך בעקביים הוא היראה, ואז 'ורעי את גדיותיך על משכנות' וגו' שתוכל להתחבר עם המשכות שלך כו', 'גדיותיך' הוא לשון המשכות, שיש גידים שנמשכין להמוח לכל האיברים, וכמו כן יש גידים פנימים רוחניים. 'על משכנות הרועים' שהם האבות, שתוכל לחבר להתענוג שהוא על המדות:
3