חיים וחסד מ״גChayyim VaChesed 43
א׳כשהמוחין בבריאות וחיזוק אז כל הגוף חזק ויכול לעמוד על רגליו, והאמונה נקרא רגלים, ר"ל רגילות, אז האמונה בשלימות. כל הגופין והצורות נקראים תמונה [ר"ל ווידער גישטאלט], וצריך האדם להרגיל את עצמו בכל יום שלא לראות על התמונה אלא על הפנימיות שבתוכה. וביום מחמת שהנשמה בגוף המוחין הם כמו בחלישות הבהירות שלה ואין יכול לראות הפנימות, אבל בלילה שהנשמה יוצאת מן הגוף אז היא בחלום, ר"ל חזק בבהירות שלה, ואז הוא רואה הפנימיות. וזהו (במדבר יב, ו) בחלום אדבר בו.
1
ב׳וז"ש (תהלים יז, טו) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, בשביל שהרגיל את עצמו 'בהקיץ' לראות ולחשוב 'תמונתך' על הפנימיות, לכן זכיתי לראות 'בצדק' שהוא בחלום, צדק לשון יושר ואמת, שיש פנימיות בתוכה, 'פניך' פנימיות ממש בלי שום תמונה. ומי שעושה כך הוא מרכבה לשכינה שבאמצע, וזהו דוד המלך ע"ה היה מרכבה לשכינה, שסכה תמיד על השכינה שבתוכה ולא על הגשמיות. וזה נקרא עלמא דאתי, שהשכל מתגבר אצלו תמיד מחמת זה המחשבה, ומחמת שטרוד המחשבה לבא בפנימיות אין לה עת לפנות אל הגשמיות, והוא מתרחק בכל יום ומתקרב אל הקדושה:
2