חיים וחסד תמ״הChayyim VaChesed 445
א׳הנה כתיב אצל נזיר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. פירוש שנזיר היה מובדל מכל הגשמיות, וז"ש (שם) תער לא יעבור על ראשו, פירוש התער הוא היראה שהוא תרעא למיעל ביה (זהר ח"א ח.), והוא השיעור הראשון לשער בו השי"ת, אבל הנזיר שהיה מובדל מכל הגשמיות אינו צריך לזה השער, שהוא מחובר בחכמה עצמה. וז"ש קדוש יהיה גדל פרע, פירוש מפני מה בא לזה הקדושה מפני שגדל פרע, פירוש שאפי' התגלות הגשמיות היה מבין בו האור והבהירות שיש בו כמו שהוא בעולמות העליונים, ומחמת זה הגביה גם הגשמיות לשרשם, ועל כן כתיב (במדבר שם, ז) נזר אלהיו על ראשו, הרצון של הקב"ה נקרא נזיר, שהוא מובדל מאתנו, אבל הנזיר זכה לאותו נזר להיות על ראשו מחמת שגידל ההתגלות. וז"ש אצל כהן (שמות לט, ל) ציץ נזר הקדש, שהוא מובדל מהקודש שהיא החכמה, שחכמה יכולה להמשך אלינו מה שאין כן הרצון. הנה שער שלנו מתחיל מאדנות שהוא יראה, ושער של הקב"ה מתחיל מהרצון ומשם מתחיל להמשך אלינו.
1
ב׳והנה שבת נכלל בו כל ו' ימי המעשה ואין ניכרים בו מחמת הבהירות האור, והנה תקנו לומר בשבת (שחרית - לקל אשר שבת) ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, ועל כן אנו אומרים(בברכת המזון) גם כן רצה והחליצנו, שתחלוץ אותנו מהכיסוים גם כן כדי שיהא לנו גם כן עלייה ויכולין להיות עמך. והנה היו"ד בו נכללין כל האותיות ואין ניכר בו מחמת בהירותו, והנה יש ביו"ד ג' קוצין, הא' הוא הרצון שלא בא עדיין בהתחלקות, וצריך להתפשט מהגשמיות מכל המדות הרוצה להתחבר שם, ואחר שמתחבר שם יכול להמשיך שפע לכל המדות שהם בהתחלקות שהוא האמצע והסוף. וז"ש (ויקרא ח, לג) 'ומפתח אהל מועד לא תצאו ז' ימים', פירוש שלא תהיה לכם יציאה מהרצון שנקרא פתח אוהל מועד 'עד יום מלאת ימי מילואיכם', ומחמת שתתחברו בהרצון תוכלו למלאות שפע להימים שהם המדות.
2
ג׳וז"ש (תענית ט:) כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים יא, יא) למטר השמים וגו', ומה אני מקיים (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ, מלמד שהעננים עולין עד לשמים ופותחין פיהם כנאד ומקבלין המטר, פירוש אנו צריכין לעבור דרך העננים שהם הכיסוים של הקב"ה, ועל ידי זה עולין עד לשמים, פירוש שיש עלייה גם להכיסוין להשי"ת ומקבלין השפע:
3