חיים וחסד תפ״וChayyim VaChesed 486
א׳הנה נצח בגימטריא פסח (משנת חסידים מס' ניסן פ"א), פירוש כשאדם רוצה לדלג להקב"ה צריך לנצח את יצרו. והנה כשהוא צריך לנצח הוא וודאי מחמת שיצר הרע רוצה לנצח אותו, וזהו חיריק, שחורק עליו שיניו. והנה היצר הרע אין לו שליטה על השכל, רק על הגוף שבקל יכול לנצח אותו, אבל השכל מחמת רוב בהירותו אין יכול לנצח אותו, והגוף נקרא חקל, וחמץ גם כן גימטריא חקל, וכשמנצח הגוף שהוא גימטריא חמץ אז יכול לדלג ולפסוח להקב"ה.
1
ב׳והנה יש אצל האדם זכרים והשכל שמלמדת את האדם והאיברים נקראים גם כן דכר, והתענוג נקרא נוקבא, והעובדא גם כן נקרא נוקבא, כי מחמת שרוצה לקבל תענוג נקרא נוקבא ומחמת זה עושה העובדא, אך צריך לחבר את עצמו לאהוב להקב"ה. וזהו שכתוב בספרים (שם) הזכרים בסגול, שצריך לאהוב להקב"ה, והנקיבות בחיריק, וצריך להתחבר עליהם שלא יקח התענוג להגוף.
2
ג׳והנה אמרו (פסחים ז:) אין בודקין את החמץ לא לאור האבוקה, והטעם דמיקטף קטיפא או הולך לאחור, כי הנה מה שאנו בודקין החמץ הוא מדרבנן, פירוש כדי לגדל על ידי זה, 'דרבנן' הוא לשון גידול, פירוש כי אי אפשר לנו לומר שאסור באכילה לעולם, כי בוודאי צריך לנו לחיות הגוף, אך שאנו עושין בגשמיות זה הדבר ומחמת זה יתן השי"ת שנשיג הסוד של הדבר, וזהו 'דרבנן', ועכ"פ עיקר הבדיקה לבער החמץ שהוא היצר הרע מגופו של אדם. וז"ש 'כיצד בודקין לאור הנר', כי הצדיקים דומין לפני הקב"ה כנר לפני האבוקה (פסחים ח.), ועל כן יראה לבדוק את עצמו שהוא באמת כן, שבטל במציאות נגד השי"ת כנר לפני האבוקה, ויבדוק את עצמו בזה. והטעם שצדיקים דומין לנר בלבד, כי הנה כתיב (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב, והטעם כי אם יהיה החיות של הקב"ה שורה עלינו תמיד היה בטל הרכבתינו ממציאותו יתברך, שלא היינו יכולין לסובלו, על כן עשה הקב"ה שיהא שוב לאחוריו.
3
ד׳והנה האדם צריך לראות שיהא תמיד דבוק בהקב"ה, ואל ידמה עצמו בזה להקב"ה שחוזר לאחוריו, וזהו 'לא לאור האבוקה', שלא ידמה עצמו לאבוקה שחוזר לאחוריו, והטעם הוא 'משום דמיקטף איקטופי והולך לאחור', כי אצל הקב"ה שייך זה שיכול להמשיך את עצמו אלינו ואין לו יראה, אבל אם אנו חס ושלום חוזרים לאחור להגוף יש יראה שלא ישארו שם, על כן יהא תמיד דבוק בהקב"ה:
4