חיים וחסד תפ״טChayyim VaChesed 489
א׳הנה כתיב (שמות ו, ג) וארא אל אברהם אל יצחק וגו' ושמי ה' לא נודעתי להם, פירוש לא גליתי להם שאגאל את בניהם במדת אהבה, וכן היה שלא גאלם במדת אהבה, כמ"ש (שם, ו) ביד חזקה ישלחם, ואחר כך בעת קריעת ים סוף כתיב (שם יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה, פירוש שיוכלו להשיג האהבה אחר כך.
1
ב׳והנה כתיב (שם יא, ב) דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' כלי כסף וכלי זהב ושמלות וגו', ודרשו רז"ל (ברכות ט.) דבר נא - בבקשה מכם וכו', שלא יאמר אותו צדיק כו' קיים בהם כו' לא קיים בהם, ולכאורה הרבה ריוח והצלה והיה יכול ליתן להם בלא זה עשירות. אך זה היה העלאת ניצוצות מהמצרים, והיה זה ע"י משה, כי משה היה בסוד הדעת (ע"ח של"ח פ"ו) והיה מחבר ומקשר ישראל להקב"ה, ונתחברו גם כן הניצוצות מהמצרים עמו והיה להם עלייה. והנה יש אצל האדם נ' שערים שמשערים גדלות הבורא, וזהו דבר 'נא' וגו', פירוש שיתנהגו במנהג זה שיתחברו הנ' שערים להאלף, וזהו בבקשה מכם - שתבקשו אצליכם זה הדבר זה ההתחברות. וזהו וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב, שישאלו מעצמותיהם כלי כסף וכלי זהב הוא האהבה והיראה, ושמלות הוא תפארת, שר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא (שבת קיג.), ויחברו להקב"ה.
2
ג׳וזהו (שמות שם, ג) 'ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים', פירוש שהוי"ה שהיה חונה עמהם בהמיצר, 'וישאילום וינצלו את מצרים', פירוש שהעלו ודבקו וחברו להקב"ה, וזהו 'וינצלו את מצרים', שגם האהבה התחתונה שהיה בהמיצר זה האהבה גופא הגביהו להשי"ת, ולא היו רוצים להשיג אהבה ממדרגה עליונה, שאם כן זה האהבה התחתונה היה נשאר בהמיצר אלא שלא נשאר שום אהבה בהמיצר, וזהו גם כן (שם ג, כב) משכנתה ומגרת ביתה, פירוש הניצוצות שהיו אצליכם תגביהו להקב"ה.
3
ד׳והנה יש הויה ומילוי, ומילוי הוא מדרגה תחתונה ומתפשטת עד עולם העשיה, כמו מי שיש לו מעות הרי המעות הוא ירא להראות לכל, אך המספר של המעות אינו ירא להראות לכל והמספר הוא התענוג. והנה יש מספר עשירות ומאות ואלפים ורבבות, וזהו (יחזקאל טז, ז) רבבה כצמח השדה נתתך, פירוש לכך נתתי לך מספר 'רבבה' שהוא תענוג גדול, 'כצמח השדה', פירוש מחמת שרציתי שיהא לך צמיחה 'מהשדה', מהגופניות, 'ותרבי ותגדלי', פירוש שתוכל לבוא לגדלות הבורא, 'ותבואי בעדי עדים', שתוכל להשיג להרצון שהוא מקשט כל הקישוטים, עדי לשון קישוט, והמספר לשון אמנה, על כן צריך האדם לחקוק בלבו אמונת הבורא בפסח שהוא זמן הדילוג, וזהו חירות, לשון (שם לב, טז) חרות על הלוחות:
4