חיים וחסד תק״זChayyim VaChesed 507
א׳הנה יש מים דכורין ומים נוקבין, כי הנה כתיב (תהלים קלט, טז) ימים יוצרו ולו אחד בהם, פירוש כי יש ימים עילאין, כי ימים הם המדות שבהם הוא מחבר את עצמו להקב"ה, וימים תתאין שבהם הוא מחבר את עצמו לגופניות, והצדיקים מחברין הימים תתאין להקב"ה. וזהו 'ימים יוצרו', פירוש שיש שני מיני ימים, אך 'ולו אחד', פירוש להקב"ה רק אחד, כי כולם אין יכולין לחבר הימים תתאין להקב"ה, רק דוד המלך ע"ה אמר (שם, יז) 'ולי מה יקרו ריעך אל', פירוש שב' הימים אני מחבר להקב"ה, כי מדרך הטבע יכול האדם לחבר, כמ"ש (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו, פירוש שכל הדברים יכול לחבר, דעהו לשון התחברות. והנה מה שהוא מחבר הוא אצלו גבורה, וזהו נוקבין, והימים של הקב"ה הוא תורה ומצות הם חסדים.
1
ב׳והנה אצל הנפת העומר כתוב בזוהר הקדוש (ח"ג צז:) כאיתתא דפסקא ממסאביתא כו', הנה מפני מה בספירת האשה אין שם ברכה וכאן יש ברכה, אך האשה היא נוקבא והימים הם נוקבא ואי אפשר להעלות אותן הימים, על כן אין שם ברכה, כי ברכה הוא מלשון המשכה. והנה יש בנוקבא כח הזוכר, שזוכרת תמיד הדכר, ובדכר יש גם כן הנוקבא, שזוכר אותה תמיד, וזהו התכללות דכר ונוקבא, וזהו ארבע רוחות. והנה כח הדכר שיש בנוקבא מקבלת מכח הנוקבא שיש בהדכר, והנה כשרוצה להשפיע בהנוקבא אז צריך להעלות בזכרונו כח הנוקבא, וזהו (ויק"ר כח, ה) מעלה ומוריד, פירוש מתחילה צריך להעלות הנוקבא בזכרונו ואחר כך מוריד השפעה להנוקבא.
2
ג׳והנה הדכר נקרא בוקר, שצריך תמיד לבקר להנוקבא, אך מחמת מה הוא, מחמת החסד, שחס דל, וזהו (ריש תו"כ) מכלל שצריך לפרט. והנה הנוקבא צריך להיות לה כלי ע"י מה לקבל השפעה, ונקרא אמונה, וזהו (תהלים צב, ג) 'להגיד בבוקר חסדך', להגיד מלשון המשכה, הוא כשיש 'אמונה בלילות' שהן הנוקבא. והנה הנוקבא נקרא חוקה, שהיא רק דבר הנחקק על הלב, וזהו (שמות יג, י) 'ושמרת את החוקה הזאת למועדה', פירוש לקשט אותה, 'מימים ימימה', להשפיע מימים דכורין לנוקבין:
3