חיים וחסד תקכ״דChayyim VaChesed 524
א׳יש ו' שמות, אוכ"ל מספר"ת דב"ק חי"ה שעטנ"ז ג"ץ, ובזה נכלל כל הא"ב. והנה על אותיות דב"ק חי"ה יש על כל אות תג א', ועל אותיות שעטנ"ז ג"ץ ג' ג' תגין, והטעם כי אוכל מספרת הוא החכמה והבינה, כי החכמה נקרא אוכל והבינה מספרת, שמספרת לאדם מה שבח בזה. והנה למעלה מהדיבור יש מדריגה שנקרא יעקב, והוא צירופי אותיות שבא מהמשכיל, פירוש כשנופל דבר להמשכיל שנקרא ישראל יש מדריגה שנקרא יעקב, והוא מצרף אותיות ומרחיב את הדבר עד שיוצא לדיבור הנקרא רחל. ולפי זה יותר טוב לאדם שלא לסדר הדיבורים שהוא צריך לדבר, כי בלא סידור אז הבינה מחובר להחכמה ממש בלא פירוד, ומה שיש בהמשכיל מצטרף הכל ע"י מדריגת יעקב להדיבור ואז הוא מדבר מה שראוי לדבר, אבל כשמסדר הדיבורים תחלה ואח"כ מדבר אז אינו מדובק הלב להחכמה ויצא הדיבור בלא טעם, וזה 'דבק חיה', כי המדריגה מדובקת להחיות - להחכמה. והדיבור נקרא שעטנ"ז ג"ץ - שטן עז גץ, שהוא ניצוץ היוצא מכל הכלים מחכמה ומהבינה ומהצירוף על כן יש להן ג' תגין, והדבק חיה שהוא דבוק להחכמה לבד על כן אין עליו רק תג א'.
1
ב׳וזהו (דברים כו, ב) 'ושמת בטנ"א', הוא טעמים נקודות אותיות, 'והלכת אל המקום', שתוכל לילך אל המקום הוא הקב"ה, וכשתהיה ההליכה שלך אל המקום, אז 'יבחר' מה שאתה תבחר ותברר הניצוצות ויהיה 'הויה', שבכל דברים הגשמיים יש השראת הויה ברוך הוא:
2