חיים וחסד תקל״וChayyim VaChesed 536
א׳כל השונה הלכות בכל יום וכו' (נדה עג.). כי כתיב (שמות לא, יז) ששת ימים וגו' ולא כתיב בששת (עי' זהר ח"ב פט:), אלא שברא הקב"ה הימים עצמן הם הו' מדות שבאדם. וזהו 'כל השונה הלכות', שמשנה הליכתו, וכיצד, 'בכל יום' מדה ומדה, דהיינו יום א' חסד וכן כולם (עי' ז"ח כי תשא נה.). וזהו שאומרים ביום ב' והוא רחום יכפר עון, ראשי תיבות רי"ו כמנין יראה שהוא גבורה. ואחר הגבורה יש רחמנות, כשרואה שהגבורה שורה עליו הוא מרחם עליו, ואחר כך ישיג להתענוג שהוא עולם הבא.
1
ב׳והיה כי תבאו אל הארץ וגו' (במדבר טו, יח-יט), הנה באמת שנפש האדם חושקת תמיד לנטות ולכסוף לאור העליון, אך האדם מעכב אותה, ומעתה לא איכפת לך במה שברא הקב"ה אהבה ויראה במדריגות תחתונים, ואדרבא כשיהיו לו המדות אז יאמר הנפש שיטול אלו המדות להשי"ת. וזהו 'והיה כי תבאו אל הארץ', פירוש להרצון של הקב"ה, ארץ לשון רצון ולשון ריצוי, 'ואכלתם מלחם הארץ' פירוש תאכלו מלשון התחברות, 'את הלחם' שמונח בארציות. וז"ש 'תרימו תרומה לה'', שתגביה כל המדות להקב"ה:
2