חיים וחסד תקס״חChayyim VaChesed 568
א׳או פירוש וכל בניך שהם הפעולה נקרא אצלינו בן, אבל אצל הקב"ה נקרא הפעולה אב, שע"י הפעולה נשלם רצונו, וז"ש וכל בניך שהם הפעולה הם לומדים להקב"ה. והנה הקב"ה הוא טבע הטוב להיטיב, אך הרצון הוא בהתכסות, על כן הנקודה היא קמץ, שקומץ הטוב בתוכו, אבל כשאנו משיגין לו תענוג אז נפתח החכמה ועל כן נקרא הנקודה פתח (עי' ע"ח שער ח פ"א), ועל כן פתח הוא ו' שהוא המשכה, וגם ו' לשון חיבור שמחבר הרצון לחכמה. ע"כ רצון הבורא הוא רחב מאד ואי אפשר למקבל לקבל אלא אם כן שישער מקודם לפי המקבל, על כן הנקודה בבינה צירי (שם), שמציירת ההשפעה, וזה נקרא ברכה (זהר ח"ב קסב.) לשון ברכיים, שצריך להסתכל על המקבלים על קטנותם שהוא סוף דרגין אצלו, ונמשך אלינו ע"י ו' מדות בדמות צורת אדם שהוא המדות האהבה והיראה כו', ואצלינו נקרא רחובות הנהר (שם ח"ג קמב.). וזהו (תהלים קי, ז) מנחל בדרך ישתה, פירוש שהקב"ה המשיך את עצמו אל העולם בציור אדם ומה שנקודת חכמה נפתח, כי כולם בחכמה עשית (שם קד, כד), והכל נכלל בחכמה, כי הוא מפתחא דכליל שית (זהר ח"א קעז.), והצדיק ג"כ נקרא פתח מפתחא שיש בו המדות.
1
ב׳והנה יש אצל האדם ד' יסודות והם נגדיות, אש מים רוח עפר, והחכמה מחברם, שיש בה כח האין ונבטל כל הכחות נגדה ונמשכין אל האין. וזהו (איוב כח, יב) 'והחכמה מאין', מחמת שבאה מכח האין, על כן 'תמצא', יכול להיות מציאות בעולם, שאם לא כן היו הד' יסודות מתפרדים. וזהו (סוף עוקצין) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, מי שיש בו כל המדות בשלימות הוא הצדיק:
2