חיים וחסד תקע״גChayyim VaChesed 573
א׳האיש אשר עשיתי עמו היום בועז (רות ב, יט). הנה רות היתה מהניצוצות שנבררו מהקליפות (לקוטי תורה פ' וירא), וזהו על ידי ההתקשרות, וקודם הבירור מהקליפה נקרא לילה ואחר הבירור נקרא יום, וזהו אשר עשיתי עמו היום בועז, לשון כניסה, שנתכנסה תחת כנפי השכינה.
1
ב׳והנה התענוג נקרא לאה, ו'אני' הוא מלכות (זהר ח"ג רעו.), וזהו (רות א, כא) אני מלאה הלכתי, פירוש ה'אני' נתפשט בהעולמות מלאה, בשביל התענוג, שרצה לקבל תענוג. והנה בזה העולם אין הטוב האמיתי נקרא אלא אם כן כשמקושר בהקב"ה, וזהו (ע"ח שכ"ט פ"ח) שכינה יסודה קצר, שאין התענוג נמשך לזה העולם אלא נתצמצם בה. התענוג נקרא שדי, ששודד המערכת מחמת שרצה לקבל תענוג, וטעם ב' כי שדי הוא לשון שד שמניק, וזהו שבינה נקרא אם. והנה ע"י שאנו מגביהין עצמינו להקב"ה עי"ז מקבל הקב"ה תענוג, ומחמת זה עשה הקב"ה מ"ט שערי טומאה ואף על פי כן אנו פונים להטוב, דהיינו שאנו פונים מהטוב עולם הזה להקב"ה. והנה בהמ"ט שערי טומאה מוכרח להיות גם כן טוב קצת, שאם לא כן לא היו פונים כלל אל הטוב מעוה"ז, וזהו (בראשית א, לא; ב"ר ט, ז) 'טוב מאד', פירוש האיך בא הטוב אל המותרות, אלא 'זה יצר הרע', פירוש בשביל שיגביה את עצמו להקב"ה, מחמת שמצייר לעצמו הטוב שיש בהרע מחמת זה יודע הטוב האמיתי שהוא טוב מאד.
2
ג׳וזהו (רות שם, כ-כא) 'אל תקראנה לי נעמי', פירוש שלא תקראו להטוב עולם הזה שהוא הטוב ונועם הוא התענוג, אלא 'קראן לו מרה', פירוש לשון מרא דעובדא שהוא לשון שררה שבזה העולם להקב"ה. וזהו 'כי המר', מה שהקב"ה ברא התמורה שהוא טוב עולם הזה, 'שדי לי מאד' פירוש מחמת זה יגביה את עצמו אל הטוב שהוא הטוב. והנה מה שהש"ת נמשך לזה העולם הוא צמצום אצלו, וזהו 'וה' ענה בי' פירוש מה שצמצם את עצמו הוא 'בי', מחמת עצמי, שאי אפשר לקבל יותר, 'ושדי הרע לי', פירוש מה שהמשיך את עצמו בבחינת שד שנוכל להניק ממני, הוא מחמת שרצה להיות לי ריע, מלשון ריעות:
3