חיים וחסד תר״דChayyim VaChesed 604
א׳הנה איתא בגמרא (ברכות טז.) טעה בין וכתבתם שבפרשה ראשונה לוכתבתם שבפרשה שניה יחזור לפרשה ראשונה וכו'. כי הנה פרשה א' נקרא השכל, כי הוא מפרש להאדם האיך לדבק בהקב"ה, ופרשה שניה הוא הגוף, על כן כתיב בפרשה ראשונה (דברים ו, ה) ואהבת את ה' וגו', ובפרשה שניה כתיב (שם יא, טז) פן יפתה לבבכם וכל שאר הדברים המדבר בעניני הגוף. וז"ש בפרשה הא' (פסוק ז) 'ושננתם' שהוא לשון חידוד, שיהיו מחודדין (קידושין ל.), ובפרשה ב' (פסוק יט) 'ולמדתם', כי כשרוצה לחבר ולקשר הגוף בהקב"ה צריך שיהא אחדות גמור, וזהו שאהבה בגימטריא אחד, כי צריך אחדות הפשוט, וזהו מחודדין לשון אחדות, אבל בפרשה ב' אינו אלא לימוד בלבד, וזהו 'ולמדתם'.
1
ב׳וזהו שאיתא (ברכות ס:) חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ואיך הוא 'חייב' שהוא בלא רצון, כי חיוב נקרא מה שהוא בלא רצון, ואחר כך אומר 'בשמחה', אלא שצריך להרגיל כל כך האחדות עד שיהא בשמחה, וזהו שחייב הוא גם כן לשון חיבה. והנה יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה שמפרש להתורה שבכתב, והוא כמו גוף לתורה שבכתב, אך צריך להיות אצלו אמונה על תורה שבכתב. וזהו שיש ב' מיני קשירות, א' קשירה להבורא והב' להגוף, ויש ב' כתיבות, א' שכתוב בהמוח שלו חיוב להבורא וא' שכתוב בהמוח שלו חיוב להגוף.
2
ג׳וזהו 'טעה בין וכתבתם לוכתבתם', פירוש שכתוב אצלו חיוב הגוף, 'יחזור לוכתבתם שבפרשה א'', פירוש שאינו צריך רק שיהא כתוב אצלו חובות הבורא יתברך שהוא פרשה א'. אבל 'כשהגיע ללמען ירבו ימיכם', פירוש כשאני רואה שהוא מקושר בכל המדות בהקב"ה, וזהו ריבוי הימים, אז כשאני רואה שהוא עושה מעשה גשמי דהיינו שהוא מקושר באכילה או בשארי דברים אינו אלא 'סירכא נקיט ואזיל', כי זאת אי אפשר שיבטל הגוף לגמרי ולהדבק לגמרי, כי לא יוכל לעבוד להקב"ה, וזהו כשהגיע לריבוי הימים, שהמדות הם מקושרים בהקב"ה אז לפעמים מה שהוא מחובר להגוף אינו אלא סירכא נקט, פירוש שרוצה שגם הגוף יהיה מחובר בהקב"ה:
3