חיים וחסד תר״וChayyim VaChesed 606
א׳הנה כתיב (שמות לז, ב) ויעש הארון עצי שיטים ויצפהו זהב טהור מבית ומבחוץ, פירוש כי משה היה מקושר בהקב"ה כל כך עד שהיה בטל במציאות נגד גדלות הבורא ולא ראה את עצמו כלל, והנה זהב הוא יראה (תקו"ז סט:), ויראה אותיות ראיה, כי אי אפשר לירא אלא ממי שרואה, וזהו כשהשכל של אדם רואה תמיד גדלות הבורא אז נופל עליו יראה, על כן עשה משה כמו שהיה בעצמו, שכיסה הארון של עץ שהוא הגוף בזהב שהוא יראה מבית ומחוץ. וזהו שאיתא (זהר ח"ג קלח.) משה משה לא פסיק טעמא, כי לא השגיח על הגוף כלל, אבל יעקב יעקב פסיק טעמיה, שלפעמים השגיח על הגוף אך כוונתו היה כדי להעלות אותה להקב"ה, וזהו מטתו שלימה (ויק"ר לו, ה), פירוש שכל ההטיה שלו כשהטה עצמו לגופניות היה כדי לעשות שלימות לזה הדבר:
1