חיים וחסד ע״הChayyim VaChesed 75
א׳אני לדודי ודודי לי (שה"ש ו, ג) ראשי תיבות אלול. כי תענוג בלי השתנות תענוג של אין סוף ברוך הוא כשעושה יש מאין, ואנו עושין מיש אין, זהו תענוג גדול, וכשאנו משיגין תענוג לאין סוף אז אנו מקבלים חיות מרצוניות של אין סוף, וזהו 'אני לדודי', מדה ראשונה נקרא א"ל, מה שמתחיל להשפיע למטה, למה כי א"ל הוא א' ל', ועוד החכמה מחמת הבהירות שיש בה למה שמשפיע לבינה הוא דבר מועט נגדה, והבינה אינה יכולה לקבל תענוג אלא ע"י לבוש החכמה נקרא הויה, והמספר של הויה הוא כ"ו, וכשעומד ה"ו על כ' הוא ל', ומספר של הויה נקרא לבוש וכבוד ומקום, בכל לשונות, ו' נקרא המשכה מחכמה לבינה, ומי שמקבל מבינה ר"ל מהמשכיל השפע ג"כ ע"י לבוש נקרא למ"ד, והמשכיל צריך להיות בו הו' מדות, וזהו אלול.
1
ב׳וזהו (במדבר יב, יג) אל נא רפה נא שהתפלל משה רבינו ע"ה, כי י"ג מדות א' יש בה רחמנות גדולה, כי אל לשון חזק, לכן נק' י"ג מכילין דרחמי וד"ל, וכשאדם מפשיט את עצמו מגשמיות ומקשר את עצמו לאין סוף אז באין לו המשכות בתפלה כמו שליח כדי להעלותם, וזהו (שה"ש ז, יא) אני לדודי ודודי לי ועלי תשוקתו. וזהו הכלל כשאדם מפשיט את עצמו מגשמיות שנקרא זאת, צריך לצמצם את עצמו להכניס בלבו יש מאין, ולזה צריך יגיעה רבא עד שיבא למדריגת היראה, וזהו (תהלים עג, טז) ואחשבה לדעת זאת עמל הוא בעיני. וזהו (שה"ש ז, ח) 'זאת קומתך', כשאתה רוצה להקים את 'זאת', 'דמתה לתמר', לשון מרירות, דומה בעיניו שהוא מר, אבל באמת הסוף הוא מביאו לידי תענוג גדול. וזהו (תהלים קיח, כג) מאת ה' היתה 'זאת' היא נפלאות וגו', ובאמת (שם, כד) זה היום עשה ה' וגו':
2